Factor VIII (Hebrew)
From Proteopedia
(Difference between revisions)
| (4 intermediate revisions not shown.) | |||
| Line 1: | Line 1: | ||
__NOTOC__ | __NOTOC__ | ||
| - | =<center>'''פקטור 8 | + | =<center>'''פקטור קרישה 8 '''</center>= |
<StructureSection load='3cdz' size='340' side='left' caption='בחלונית הזו מוצג מודל של פקטור 8. מודל זה הוא מודל של החלבון ההומאני (אנושי). המודל נבנה לפי דגם השבירה של קרינת רנטגן [http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9D קריאה נוספת: קריסטלוגרפיה]. בכדי לחזור ולראות את המודל הראשוני יש לרענן את הדף. ' scene='58/586573/Openning/1'> | <StructureSection load='3cdz' size='340' side='left' caption='בחלונית הזו מוצג מודל של פקטור 8. מודל זה הוא מודל של החלבון ההומאני (אנושי). המודל נבנה לפי דגם השבירה של קרינת רנטגן [http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9D קריאה נוספת: קריסטלוגרפיה]. בכדי לחזור ולראות את המודל הראשוני יש לרענן את הדף. ' scene='58/586573/Openning/1'> | ||
| Line 9: | Line 9: | ||
פקטור קרישה VIII הוא אחד מהפקטורים החלבוניים הקשורים למערכת קרישת הדם. | פקטור קרישה VIII הוא אחד מהפקטורים החלבוניים הקשורים למערכת קרישת הדם. | ||
| - | הגן המקודד לפקטור VIII בבני אדם נקרא F8, והוא ממוקם על כרומוזום X. הגן מכיל | + | הגן המקודד לפקטור VIII בבני אדם נקרא F8, והוא ממוקם על כרומוזום X. הגן מכיל כ- 180 אלף בסיסי DNA, היוצרים אינטרונים ואקסונים רבים. חיבור האקסונים יוצר חלבון המורכב מ- 2351 <scene name='58/586573/Amino_acid/1'>חומצות אמיניות</scene> (כל סוג של חומצה אמינית מוצג בצבע אחר), המהוות את [http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/6/69/ProteinStructures.gif/250px-ProteinStructures.gif המבנה הראשוני] של החלבון. חומצות אמיניות אלו יוצרות <scene name='58/586573/Display_helix_beta/1'>מבנים שניוניים</scene> של סלילי אלפא (alph helix, מוצגים בכתום) ומשטחי בטא (beta strand, מוצגים בסגול). הקיפול התלת-ממדי של החלבון, המקנה לו את צורתו, הוא המבנה השלישוני של החלבון. לפקטור VIII יש גם <scene name='58/586573/Two_chains/2'>מבנה רביעוני</scene>, הנוצר מאינטראקציה בין שתי שרשראות חלבוניות שונות. |
<br> | <br> | ||
<br> | <br> | ||
| Line 24: | Line 24: | ||
קרישת הדם היא תהליך רב שלבי המתרחש בפלסמה ובו מעורבות טסיות הדם המפעילות את מנגנון הקרישה. במנגנון זה פעילים מספר חלבונים המפעילים זה את זה. שרשרת פעולות זו מתחילה לאחר פציעה של כלי דם (ראו [http://www.mhhe.com/biosci/esp/2002_general/Esp/folder_structure/tr/m1/s7/trm1s7_3.htm אנימציה] המתארת קרישת דם). פקטור VIII הוא קו-פקטור המפעיל את החלבון הבא אחריו בשרשרת הקרישה - פקטור IX. | קרישת הדם היא תהליך רב שלבי המתרחש בפלסמה ובו מעורבות טסיות הדם המפעילות את מנגנון הקרישה. במנגנון זה פעילים מספר חלבונים המפעילים זה את זה. שרשרת פעולות זו מתחילה לאחר פציעה של כלי דם (ראו [http://www.mhhe.com/biosci/esp/2002_general/Esp/folder_structure/tr/m1/s7/trm1s7_3.htm אנימציה] המתארת קרישת דם). פקטור VIII הוא קו-פקטור המפעיל את החלבון הבא אחריו בשרשרת הקרישה - פקטור IX. | ||
| - | פגמים | + | פגמים בפקטור VIII גורמים למחלת [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%94_-_Haemophilia המופיליה] מטיפוס A, ולכן פקטור VIII מכונה גם פקטור-אנטי-המופילי. |
<br> | <br> | ||
במהלך תהליך הקרישה נוצרת במהירות סתימה, המונעת את איבוד הדם מכלי הדם הפגוע. הסתימה מתאפשרת הודות לפקק ראשוני של טסיות הנספחות אל מקום הפציעה, וליצירת סיבי חלבון בלתי מסיס - פיברין, הנוצר מחלבון פלסמה מסיס, שקרוי פיברינוגן. סיבי הפיברין יוצרים מעין רשת שלוכדת את תאי הדם וסוגרת על הפצע בפקק סופי. | במהלך תהליך הקרישה נוצרת במהירות סתימה, המונעת את איבוד הדם מכלי הדם הפגוע. הסתימה מתאפשרת הודות לפקק ראשוני של טסיות הנספחות אל מקום הפציעה, וליצירת סיבי חלבון בלתי מסיס - פיברין, הנוצר מחלבון פלסמה מסיס, שקרוי פיברינוגן. סיבי הפיברין יוצרים מעין רשת שלוכדת את תאי הדם וסוגרת על הפצע בפקק סופי. | ||
<br> | <br> | ||
| - | טסיות הדם הן שברי תאים הנוצרים מתאי ענק – מגה-קריוציטים, ומספרם גבוה מזה של תאי הדם הלבנים. בתוך טסיות הדם מצויות שלפוחיות מלאות בחמרים הנשפכים באזור הפגוע ומפעילים את מנגנון הקרישה. | + | טסיות הדם הן שברי תאים הנוצרים מתאי ענק – מגה-קריוציטים, ומספרם גבוה מזה של תאי הדם הלבנים. בתוך טסיות הדם מצויות שלפוחיות מלאות בחמרים הנשפכים באזור הפגוע ומפעילים את מנגנון הקרישה. פגיעה בכלי הדם חושפת סיבי קולגן. סיבי הקולגן החשופים מעודדים את תהליך הספיחה של הטסיות אל מקום הפגיעה. |
<br> | <br> | ||
לעצירת הדם יש שני שלבים: | לעצירת הדם יש שני שלבים: | ||
| Line 35: | Line 35: | ||
1. יצירת פקק ראשוני מערכת תאית הכוללת את טסיות הדם, אשר נמצאות בזרם הדם, ואשר יוצרות "פקק" של טסיות (platelet plug) בכלי דם פגועים. | 1. יצירת פקק ראשוני מערכת תאית הכוללת את טסיות הדם, אשר נמצאות בזרם הדם, ואשר יוצרות "פקק" של טסיות (platelet plug) בכלי דם פגועים. | ||
<br> | <br> | ||
| - | 2. יצירת קריש דם : מערכת קרישה המורכבת מחלבונים הנקראים גורמי קרישה, כדוגמת פקטור VIII ופקטור IX, אשר תפקידם להביא ליצירת קריש פיברין. | + | 2. יצירת קריש דם : מערכת קרישה המורכבת מחלבונים הנקראים גורמי קרישה, כדוגמת פקטור VIII ופקטור IX, אשר תפקידם להביא ליצירת קריש המיוצב באמצעות סיבי פיברין. |
<br> | <br> | ||
| Line 47: | Line 47: | ||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
| - | החלבון מורכב <scene name='58/586573/Chains_labels/ | + | החלבון פקטור VIII מורכב <scene name='58/586573/Chains_labels/3'>משתי שרשראות</scene>: שרשרת ״כבדה״ (בגווני אדום), המונה 754 חומצות אמיניות (ומורכבת מהמתחמים A1, A2, ו- B, שלא מופיעה בחלבון המוצג) ושרשרת ״קלה״ (בגווני כחול) המונה 684 חומצות אמיניות (ומורכבת מהמתחמים A3, C1 ו- C2). שתי השרשראות הללו יוצרות ביחד מולקולה הטרו-דימרית. מולקולה הטרו-דימרית היא מולקולה המורכבת משתי (די) תת-יחידות (מר) שונות (הטרו). |
<br> | <br> | ||
בכדי לייצב את ההטרודימר, יש צורך <scene name='58/586573/Atoms/2'>בקישור</scene> של יוני נחושת (Cu בירוק) ושל יון סידן (Ca בורוד). | בכדי לייצב את ההטרודימר, יש צורך <scene name='58/586573/Atoms/2'>בקישור</scene> של יוני נחושת (Cu בירוק) ושל יון סידן (Ca בורוד). | ||
| Line 73: | Line 73: | ||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
<br> | <br> | ||
| - | חלבונים רבים מיוצרים בגוף בצורה לא פעילה, בה המבנה המרחבי שלהם לא מאפשר להם לבצע את פעילותם. יצור כזה של חלבון נראה אולי כפעולה מיותרת המבזבזת משאבים, אך לא כך הדבר. אחד היתרונות של מנגנונים אלה הוא שבעת הצורך, מתקבל בזמן יחסית מהר חלבון פעיל, מאחר ורק צריך לבצע פעולה קטנה על הפרו-חלבון שכבר נמצא בזרם הדם (לעומת הזמן הרב שלוקח | + | חלבונים רבים מיוצרים בגוף בצורה לא פעילה, בה המבנה המרחבי שלהם לא מאפשר להם לבצע את פעילותם. יצור כזה של חלבון נראה אולי כפעולה מיותרת המבזבזת משאבים, אך לא כך הדבר. אחד היתרונות של מנגנונים אלה הוא שבעת הצורך, מתקבל בזמן יחסית מהר חלבון פעיל, מאחר ורק צריך לבצע פעולה קטנה על הפרו-חלבון שכבר נמצא בזרם הדם (לעומת הזמן הרב שלוקח לשעתק את ה- DNA, לבצע פעולות עריכה על מולקולת ה- RNA על מנת להפוך אותה למולקולת mRNA, וכמובן שגם שלב התרגום דורש זמן). יתרון נוסף למנגנון זה הוא הבקרה ההדוקה על מועד ההפעלה של החלבון. |
<br> | <br> | ||
ה"פעולה הקטנה" שצריך לבצע בכדי שחלבונים שסונתזו במצב לא פעיל של פרו-חלבון יוכלו לבצע את תפקידם יכולה להיות קישור של מולקולות מסוימות אל החלבון הלא-פעיל, או ביקוע פרוטאוליטי – חיתוך של הפרו-חלבון. | ה"פעולה הקטנה" שצריך לבצע בכדי שחלבונים שסונתזו במצב לא פעיל של פרו-חלבון יוכלו לבצע את תפקידם יכולה להיות קישור של מולקולות מסוימות אל החלבון הלא-פעיל, או ביקוע פרוטאוליטי – חיתוך של הפרו-חלבון. | ||
| Line 81: | Line 81: | ||
הקישור ל- vWF מתבצע רק לאחר שקבוצת סולפט נקשרת <scene name='58/586573/Tyr_1699/1'>לתירוזין</scene> בעמדה 1699. | הקישור ל- vWF מתבצע רק לאחר שקבוצת סולפט נקשרת <scene name='58/586573/Tyr_1699/1'>לתירוזין</scene> בעמדה 1699. | ||
<br> | <br> | ||
| - | כדי שפקטור VIII יהיה פעיל, הוא צריך לעבור מספר תהליכים. אחד התהליכים הוא <scene name='58/586573/Clevage/1'> | + | כדי שפקטור VIII יהיה פעיל, הוא צריך לעבור מספר תהליכים. אחד התהליכים הוא ביקוע על ידי תרומבין. קיימים שלושה <scene name='58/586573/Clevage/1'>אתרי</scene> ביקוע על ידי תרומבין (אחד מהם אינו מוצג, מאחר והוא נמצא במתחם B, שאינו מופיע בתאור החלבון המגובש המוצג כאן). ביקוע זה מפרק את הקומפלקס עם vWF, אך עדיין לא הופך את החלבון לפעיל. בכדי שיהיה פעיל, צריך פקטור VIII לעבור עוד שני ביקועים נוספים, שיאפשרו לו להגיב עם פקטור IXa, שהוא חלק מהשרשרת הארוכה של מנגנון הקרישה. פעולה הכרחית נוספת היא היכולת של <scene name='58/586573/C2_domain/1'>מתחם C2</scene> (עמדות 2193-2345) להקשר לפוספוליפידים. |
<br> | <br> | ||
Current revision
פקטור קרישה 8
| |||||||||||
דף עבודה לתלמיד
קריאה נוספת
מדור לדור ואחוז למין
F8 - Genetic Home Reference
תאחיזה
קריסטלוגרפיה - גיבוש חלבונים ופענוח המבנה הגבישי שלהם
פקטור 8 והמופיליה (סרטון)
מקרא ספרות רומיות
References
http://www.uniprot.org/uniprot/P00451#section_comments
http://www.rcsb.org/pdb/explore/explore.do;jsessionid=F7F52477511FA7C0ED4B64D1B8B38A5A?structureId=3CDZ
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/nuccore/NG_011403.1
http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Factor_VIII
