NF-kB (hebrew)

From Proteopedia

(Difference between revisions)
Jump to: navigation, search
Current revision (21:18, 2 July 2018) (edit) (undo)
 
(227 intermediate revisions not shown.)
Line 1: Line 1:
-
<scene name='78/788816/T_factor/1'>פקטור שעתוק</scene><Structure load='1svc' size='350' frame='true' align='right' caption='Insert caption here' scene='Insert optional scene name here' />
+
==<center>'''גורם שעתוק NF-kB'''</center>==
 +
<StructureSection load='1svc' size='400' side='left' scene='78/788816/P65_and_p50/9'>
-
<scene name='78/788816/Active_site_brown/1'>אתר הפעיל חום</scene>
+
==<center>'''רקע'''</center>==
 +
<p dir='rtl'>
-
<scene name='78/788816/Active_site_brown/2'>אתר פעיל חום בלי דנ"א</scene>
+
'''N'''uclear '''F'''actor '''k'''appa-light-chain-enhancer of activated '''B''' cells) '''NF-kB'''
 +
הוא
 +
[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%AA%D7%95%D7%A7 גורם שעתוק] (חלבון הנקשר לרצף DNA ספציפי, הנמצא לפני החלק המקודד של הגן, ובכך משפיע על שעתוק הגן לmRNA).
 +
<br>
-
<scene name='78/788816/Active_site_colors/1'>אתר הפעיל וחומוצות אמיניות בצבעים</scene>
+
NF-kB מורכב מחלבונים ממשפחת חלבונים שנקראים
 +
'''Rel''', המשותף בינהם שכולם נקשרים לDNA ומהווים [https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%94%D7%A9%D7%A2%D7%AA%D7%95%D7%A7-%E2%80%93-%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA-rna גורמי שעתוק גנים] (בסרטון שבקישור זה תוכלו לצפות בשחקנים נוספים ההכרחים בשעתוק גנים בנוסף לDNA וחלבון המשעתק- RNA פולימראז, קיימים חלבונים נוספים הנקראים פקטורי שעתוק).
 +
<br>
 +
'''NF-kB מורכב מחמישה סוגי חלבונים '''
 +
: P100/P52, P105/P50, Rel B, c-Rel, Rel A.
 +
<br>
-
<scene name='78/788816/Secondary_structure/1'>מבנה שניוני שרשראות אלפא ושרשראות שית</scene>
+
צירופים של סוגים אלו, יוצרים סוגי קומפלקסים [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%99%D7%9E%D7%A8 הטרודימרים או הומודימרים] שונים של NF-kB , בעלי תיפקודים שונים.
 +
<br><br>
 +
[[Image:סוגי חלבוני NFKB.png]]
 +
<br><br>
-
<scene name='78/788816/N-c_terminal/1'>קצוות N-C טרמינרל</scene>
+
בערך זה מוצג החלבון ,'''<scene name='78/788816/P50/4'>P50</scene>''' ( לפניכם מוצג מונומר- תת יחידה אחת בצבע ירוק של חלבון זה ומולקולת הDNA קשורה אליו) , אחד מהחלבונים המרכיבים את NFKB. החלבון שמוצג שמקורו מאדם גובש בשיטת [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94%D7%99-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%A4%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%96%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%9D קריסטלוגרפיה] יחד עם מולקולת DNA קצרה.
 +
<br>
-
<scene name='78/788816/Hidrofobi/1'>הידרופובי והידרופילי</scene>
+
P50, בעל <scene name='78/788816/Active_site_yellow/3'>אתר קישור</scene> (מסומן בצבע צהוב) לקישור החלבון עם הDNA.
 +
<br>
 +
החלבון נתגלה ב 1986 כפעיל בעיקר [https://stwww1.weizmann.ac.il/immuno/%D7%AA%D7%90%D7%99-b/ בתאי B] ובתאים [https://www.maccabi4u.co.il/19098-he/Maccabi.aspx לימפוציטים], תאי מערכת החיסונית.
 +
<br>
 +
 +
בהמשך המחקר הסתבר שסיגנלים שונים גורמים להפעלת החלבון בציטופלזמה של כל סוגי התאים בגוף.
 +
כמו כן זוהו אתרי קישור יעודים ל NF-kB בפרומוטורים (אזורי קדם שיעתוק) של גנים רבים.
 +
כיום ידוע כי P50 הוא גורם בקרה
 +
,פקטור שעתוק [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94 פליאוטרופי] חשוב.
 +
 +
<br>
 +
'''NF-kB אחראי לבקרת גנים שונים:'''
 +
הפעלת תגובות חיסוניות ודלקתיות , בתגובות למצבי דחק וויסות תהליכי התרבות מהירה של תאים (פרוליפרציה) ותהליכי תמותת תאים מתוכננת ([https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%90%D7%A4%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A1-%E2%80%93-%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%90-%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%99%D7%98-%D7%9C%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%91%D7%93 אפופטוזיס]), גדילה, התמיינות והתפתחות תאים, התפתחות עוברית, פיזיולוגיה של העצם, העור ומערכת העצבים.
 +
<br>
 +
הפעלה של NF-kB נצפתה גם בעקבות חשיפה למצבים פיזיקליים כמו קרינת גמא או קרינת UV.
 +
<br>
 +
המצאות NF-Kb ופעילותו, חיוניות לתגובה לגירויים חיצוניים שונים ומהווה אלמנט מרכזי בתהליכים פיזיולוגיים ופתולוגיים מגוונים ובכל סוגי התאים.
 +
 +
<br><br>
 +
באיור שלפניכם מוצגים גורמים סביבתיים שונים (סיגנלים), המבקרים את שפעול החלבון NF-kB ('''בצבע אדום''') המאפשר תהליכים תוך תאיים המבקרים שעתוק גנים שונים ('''בצבע כחול''').
 +
<br>
 +
[[Image:פקטור שעתוק.png]]
 +
<br><br>
 +
</p>
-
==<center>'''פקטור שעתוק NF-kB'''</center>==
 
-
<StructureSection load='1svc' size='340' side='right' caption='Caption for this structure' scene='76/761652/Spacednarna/1'>
 
-
__NOTOC__
 
<p dir='rtl'>
<p dir='rtl'>
-
==רקע==
+
==<center>''' מבנה החלבון '''</center>==
-
NF-kB (nuclear factor kappa-light-chain-enhancer of activated B cells )
+
</p>
-
הינו חלבון ממשפחת חלבוני Rel, מהווה גורם שיעתוק (פקטור שיעתוק- הנקשר לרצף DNA ייחודי, הנמצא לפני החלק המקודד של הגן, ובכך משפיע על שיעתוק הגן ל mRNA ). גורם השיעתוק נחשב גורם פליאוטרופי חשוב, אחראי להפעלת גנים שונים.
+
<p dir='rtl'>
-
NF-kB מעורב בתגובות חיסוניות ודלקתיות, בתגובות למצבי דחק וויסות תהליכי התרבות מהירה של תאים (פרוליפרציה) ותהליכי תמותת תאים מתוכננת (אפופטוזיס), גדילה, התמיינות והתפתחות תאים, התפתחות עוברית, פיזיולוגיה של העצם, העור ומערכת העצבים. השראת הפעלה של NF-kB נצפתה גם בעקבות חשיפה למצבים פיזיקליים כמו קרינת גמא או קרינת UV.
+
בסעיף זה נעסוק רק במבנה החלבון p50, משום שזה החלבון שגובש, אם כי נזכיר את תת היחידה השנייה
-
החלבון נתגלה ב 1986 כפעיל בעיקר בתאי B של המערכת החיסונית ובתאים לימפוציטים. בהמשך המחקר הסתבר שפעילות אקסוגנית (מחוץ לתא) המשפעלת את NF-kB נצפתה בכמעט, כל סוגי התאים, וכן זוהו אתרי קישור יעודים ל NF-kB בפרומוטורים (אזור קדם שיעתוק) של גנים רבים.
+
הקשורה אל החלבון, כתנאי הכרחי בבניית גורם השיעתוק.
-
כך, המצאות NF-Kb ופעילותו, חיונית לפעילות מגוונת הנגרמת כתוצאה מגירויים חיצוניים שונים ומהווה אלמנט מרכזי בתהליכים פיזיולוגיים ופתולוגיים מגוונים ובכל סוגי התאים.
+
 +
במבנה שמוצג נראה <scene name='78/788816/P65_and_p50_and_dna_hide/1'>הומודימר המורכב משתי תת יחידות של P50</scene> העוטפות את הDNA (המסומן באדום).
 +
<br><br>
 +
כל חלבון בנוי משרשרת של חומצות אמיניות המכילה <scene name='78/788816/Amini_and_karboksil/2'>קצה אמיני וקצה קרבוקסילי</scene>
 +
,החלבונים מתקפלים ליצירת מבנה מרחבי יחודי לכל חלבון.
 +
<br>
 +
[[Image:קצה_N_C.png]]
 +
<br>
 +
[בסרגל שלפניכם מוצגים צבעי הקצוות של החלבון , באדום הקצה הקרבוקסילי , בכחול הקצה האמיני, הצבעים האחרים מסמלים קרבה או ריחוק מקצוות אלה]
 +
<br><br>
 +
החלבון P50 מורכב מ<scene name='78/788816/Aa/1'>364 חומצות אמיניות</scene>,
 +
בסצנה שלפניכם מוצגת כל סוג של חומצת אמינו בצע אחר.
 +
<br><br>
 +
'''ניתן לזהות במבנה השניוני של החלבון:''' מבני <scene name='78/788816/P50_alpha_helix/3'>סלילי אלפא</scene> (Alpha Helix), מבני <scene name='78/788816/P50_beta_sheet/3'>משטחי ביתא</scene> (Beta Sheet) <scene name='78/788816/P50_no_helix_and_sheet/2'>ומבנים לא מוגדרים</scene>, כאשר <scene name='78/788816/P50/8'>אתר הקישור</scene> של P50 עם הDNA מורכב מחלבונים שמבנם לא מוגדר (המבנים של אתר הקישור מסומנים בצבע אדום) .
 +
<br><br>
 +
'''בחלבון p50 ניתן לזהות מספר אתרים חשובים:
 +
'''
 +
<br>
 +
1.'''R'''el '''H'''omolog '''D'''omain - '''RHD''' - אתר שמור בכל משפחת חלבוני Rel'''– מהווה אתר הקישור ל DNA'''.
 +
אורכו 300 חומצות אמיניות. מאופיינים בשני אתרים מרוחקים הנקשרים לDNA , מבנה RHD כמן כנף של פרפר המתחלק לשני אזורים, קטן והשני גדול ממנו:
 +
<br>
 +
'''האתר הקטן''' יותר <scene name='78/788816/N_terminal/3'>הקצה הקרבוקסילי</scene>- (245-366 חומצות אמיניות) C-terminal '''מסומן בצבע אדום''', יוצר את שטח המגע ומספר אינטראקציות
 +
בין פוספט ל DNA.
 +
<br>
-
==מבנה ותפקוד האנזים==
+
'''האתר הגדול''' יותר <scene name='78/788816/C_terminal/4'>הקצה האמיני</scene> (2-244 חומצות אמיניות )- N-terminal '''מסומן בצבע כחול''', יוצר לולאת היכרות המגיבה עם בסיסי ה DNA.
-
<div style="text-align: right; direction: rtl; margin-left: 1em;">
+
<br>
 +
<scene name='78/788816/Aa_43/4'>השייר 43</scene> - Proline (בצבע כחול עם הילה צהובה), מהווה תחילת ה RHD ותחילת הקצה האמיני.
 +
<br><br>
 +
2. '''אתר הקישור המעכב של NF-kB-'''
 +
'''IkB''' הינו חלבון המעכב את שפעול החלבון NF-kB בציטופלזמה.
 +
<br><br>
 +
 +
3.''' אתר מבני סלילי אלפא חלקי-'''
 +
<scene name='78/788816/160-205/2'>שיירים 160-205</scene>(מסומנים בצבע כחול) אינם חלק מרצף ההסכמה של חלבוני Rel, והם יוצרים מבנה קומפקטי של סלילי אלפא חלקי בתוך האתר.
 +
 
 +
</p>
<p dir='rtl'>
<p dir='rtl'>
 +
הדיאגרמה שלפניכם, מתארת באופן סכמטי את האינטראקציות בין <scene name='78/788816/Active_site_colors/2'>11 חומצות אמיניות</scene> (בסצנה כל חומצה אמינית מסומנת בצבע שונה)
 +
של החלבון p50 לבין 11 בסיסים DNA.
 +
<br><br>
 +
[[Image:מודל אתר פעיל.png]]
 +
</p>
 +
==<center>''' שימור אבולוציוני '''</center>==
 +
<p dir='rtl'>
 +
<br>
 +
הקומפלקס NF-kB, נמצא בתאים הומניים ונתגלה גם גם בתאי בעלי חיים ממחלקות שונות כמו: נבוביים כמו אלמוגים והידרה, ספוגיים, חרקים כמו תאי עשים, ייתוש וזבוב הפרות ועוד.
 +
ריצוף הגנום של בעלי חיים אלה, מאפשר להשוות את מבנה החלבון בבעלי החיים השונים. השוואה זו גילתה שקיימים שינויים אבולוציוניים בחלבון NF-kB.
 +
וכן נמצא שקיימים <scene name='78/788816/Evolutionary_conservation/3'>אתרים שמורים אבולוציוניים</scene> לאורך כל סוגי המחלקות של בעלי החיים, האתרים השמורים מסומנים בצבע סגול כהה ואילו אתרים לא שמורים מסומנים בצבע כחול (ניתן להיעזר בתמונה המצורפת עם מדדי השמירה האבולוציונית בצבעים השונים), האתר השמור ביותר הוא אתר הקישור של החלבון NF-kB עם הDNA (אתר RDH).
-
האנזים RT מורכב משתי תת-יחידות השונות זו מזו, ולכן מסווג כ<scene name='76/761652/Heterodimer/1'>הטרודימר</scene> (הטרו = שונה, דימר = שתי תת-יחידות). אורכו <scene name='76/761652/Amino-acids_rt/5'>1000 חומצות אמיניות:</scene> 560 חומצות אמיניות בשרשרת A ו-440 חומצות אמיניות בשרשרת B.
+
 
 +
[[Image:Consurf_key_small.gif|200px|right]]
<br>
<br>
-
באנזים RT אפשר למצוא <scene name='76/761652/Secondary-structure/3'>מבנים שניוניים</scene> שונים: כשליש מהחומצות האמיניות נמצאות במבנה שניוני של <scene name='76/761652/A_helix/2'>סלילי אלפא</scene>, וכרבע מהן נמצאות במבנה שניוני של <scene name='76/761652/B_sheet/1'>מישורי ביתא</scene>. המבנים השניוניים האלה תורמים ל<scene name='76/761652/Spacednarna/1'>מבנה המרחבי</scene> של האנזים כולו. מבנה מרחבי זה מאפשר קישור לגדיל <scene name='76/761652/Spacednarna_-_rna/2'>RNA</scene> (בירוק) המשמש סובסטרט ולגדילי ה-<scene name='76/761652/Spacednarna_-_dna/4'>DNA</scene> (בתכלת) הנוצרים לפיו.
+
 
 +
</p>
 +
<br><br><br>
 +
==<center>''' NFkB מסלול מעבר אותות של '''</center>==
 +
<p dir='rtl'>
 +
 
 +
[https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%AA-%E2%80%93-%D7%A9%D7%9C%D7%91-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%91 מעבר אותות תאיים] הוא הדרך שבה מומר סוג אחד של אות (מולקולה כימית) בסוג אחר של אות בתא.
 +
פעמים רבות סיגנלים חוץ תאיים נקשרים לאתרים ייחודים בממברנה ומאתחלים תהליך מעבר אותות בתא.
<br>
<br>
-
הפעילות האנזימטית של RT מתבצעת כולה על ידי שרשרת A (שרשרת B אינה פעילה אנזימטית כלל, וככל הנראה תורמת לייצוב המבנה המרחבי של האנזים). בתוך שרשרת A ישנם חמישה אזורים מוגדרים. שניים מהאזורים משתתפים בפעילות האנזימטית של RT:
+
תהליך מעבר האותות כולל סדרת תגובות ביוכימיות, מהירות, המתווכות באמצעות אנזימים והפעלת שליחים שניוניים.
<br>
<br>
 +
בסיום התהליך מתקבל שינוי או תגובה של מערכת או מספר מערכות בתא.
 +
מסלול מעבר אותות בתא מאפשר בקרה
 +
בשלבים השונים של המסלול.
<br>
<br>
 +
משום היות החלבון פקטור שיעתוק של גנים רבים, המשופעל על ידי גירויים מגוונים בסביבה החיצונית של התא, לצורך שיפעולו
 +
מתקיימים בתא מעגלי בקרה רבים המבוססים על [https://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/med_and_physiol/%D7%94%D7%A4%D7%A2%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%A0%D7%99-tlr הולכת אותות תאיים].
 +
<br>
 +
שפעול החלבון NF-kB
 +
כפקטור שיעתוק בתא, נעשה באמצעות מסלולי בקרת אותות המתקיימים הן בציטופלסמה והן בגרעין:
 +
<br><br>
 +
-
• <scene name='76/761652/Palm/6'>כף היד</scene> (ח"א 117-86 וח"א 236-156, מוצגות ככדורים אדומים) – אזור זה נקרא כך בשל <scene name='76/761652/Fingers_thumb/2'>הצורה המרחבית</scene> שלו: הוא נמצא בין אזור האצבעות ובין אזור האגודל (ר' בהמשך). בתוך אזור זה נמצא האתר הפעיל של האנזים RT, ובו מתבצעת בניית גדיל DNA, הן על בסיס גדיל RNA בפעולה האנזימטית הראשונה והן על בסיס DNA בשלב השלישי. בעמדה 110 ובעמדות 185-186 נמצאת הח"א חומצה אספרטית. <scene name='76/761652/Magnesium_ion_1/3'>שלוש החומצות האספרטיות</scene> (בכחול) קשורות בקשר יוני ליוני מגנזיום הטעונים במטען חשמלי 2+ (בוורוד) ותורמים לייצוב המבנה המרחבי של האתר הפעיל. כאשר פגעו בניסויים<ref>PMID:8794733</ref> בגן המקודד לאנזים RT וגרמו למוטציה בעמדות 110, 186-185, פעילות התעתוק-במהופך של האנזים שקודד מהגן הפגוע ירדה מאוד. בנוסף, הרצף בעמדות 235-227, המכונה <scene name='76/761652/Primer_grip/3'>primer grip</scene> (בכתום), חשוד כי הוא מעורב בייצוב מולקולת ה-DNA הנבנית ובקשירה של נוקלאוטיד נוסף אליה;
+
'''א. בציטופלסמה'''
<br>
<br>
 +
 +
חלבוני NF-kB
 +
נמצאים בציטופלזמה, קשורים למולקולת חלבון מקבוצת
 +
IkB's , '''IkB's''' הם מעכבים של NF-kB.
 +
 +
היחידות החלבוניות הבונות את ה NFkB
 +
הן מולקולות גדולות (p105, p100 וכו').
 +
 +
 +
בציטופלסמה, המצב הלא פעיל של NF-kB מושג הן בגלל אורך יחידות החלבון והן בגלל
 +
קישור החלבונים לחלבון מעכב NF-kB.
<br>
<br>
-
• <scene name='76/761652/Ribonuclease/2'>ריבונוקלאז</scene> (ח"א 427 עד סוף השרשרת, מוצגות ככדורים אדומים) – לאזור זה פעילות אנזימטית אחרת: באזור זה מתפרק גדיל ה-RNA לאחר התעתוק במהופך. גם באזור זה קשור יון מגנזיום חיובי בקשרים יוניים;
+
בעקבות רצף אותות (סיגנלים) תאיים, מתרחש תהליך שיפעול, אשר במהלכו אנזים מסוג קינאז IKK
 +
.מבצע פוספורילציה (זירחון) ליחידות החלבון.
 +
תהליך זה מוביל לחיתוך החלבון המעכב ולחיתוך מולקולות החלבון הגדולות למולקולות קטנות יותר.
<br>
<br>
 +
החלבון שהתנתק מסומן ועובר פירוק [https://www.youtube.com/watch?v=dMiEfYV_Bwk בפרוטאוזום] והחלבון הערוך ("הבוגר") הבנוי ממולקולות קטנות יותר, יכול להיכנס לגרעין התא.
 +
 +
(כך למשל, מ
 +
p105
 +
נוצרת מולקולה p50).
 +
 +
<br><br>
 +
'''ב. בגרעין
 +
'''<br>
 +
p50, חלבון מונומר המהווה תת יחידה של
 +
NF-kB.
 +
תת יחידה זו נקשרת ל DNA
 +
יחד עם תת יחידת חלבון נוספת שנקראת RelA.
 +
שתי תת היחידות הקשורות ל DNA
 +
יוצרות מבנה הטרודימר .
<br>
<br>
-
• אזור מוגדר נוסף בשרשרת A הוא <scene name='76/761652/Hahiboor/2'>החיבור</scene> (ח"א 426-319, מוצגות ככדורים אדומים) – באזור זה מתרחשת האינטראקציה בין שרשרת A (באדום) ושרשרת B (בוורוד). בתוך האזור נמצא רצף המכונה "מוטיב <scene name='76/761652/Trp_repeat/2'>Tryptophan repeats</scene>" בעמדות 414-398 (בכתום), ובו 17 חומצות אמיניות, שש מהן הן
+
משום שרק החלבון <scene name='78/788816/P50/9'>p50</scene>
-
[http://proteopedia.org/wiki/images/7/73/Tryptophan_simple.png טריפטופן]
+
גובש, לא ניתן לראות בערך זה את שתי תת היחידות אלא רק את p50
-
(החומצה האמינית הנדירה ביותר, בכחול). בניסוי<ref>PMID:12559908</ref> שנערך הוחלפה החומצה האמינית טריפטופן שבעמדה 401 באמצעות מוטציה בגן. כאשר הטריפטופן הוחלפה בחומצה האמינית
+
קשור ל DNA פעמיים.
-
+
כך, לא ניתן לראות גם את קשרי המימן הנוצרים בין שני חלבונים אלה.
-
[http://proteopedia.org/wiki/images/8/82/%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%99%D7%9F.jpg פנילאלאנין], הפעילות האנזימטית של RT כמעט ולא הושפעה. אולם כאשר טריפטופן הוחלפה בחומצה האמינית
+
<br>
-
[http://proteopedia.org/wiki/images/7/76/Leucine-2.jpg לאוצין],
+
תת יחידות החלבון במצב ההומודימרי אינן יכולות להוות גורם שיעתוק, כאשר כל אחת בנפרד קשורה ל DNA.
-
השרשרות A ו-B נפרדו והאנזים איבד את פעילותו;
+
-
<br>
+
<br>
<br>
-
• <scene name='76/761652/Fingers_thumb/2'>שני אזורים</scene> מוגדרים נוספים בשרשרת A הם האצבעות (חומצות אמיניות 85-1 וחומצות אמיניות 155-118, בכתום) והאגודל (ח"א 318-237, בוורוד). אזורים אלה מכונים כך בגלל הצורה המרחבית שלהם, והם נמצאים משני צדי אזור כף היד (באדום). כאשר מסתכלים על המבנה המרחבי של שלושת האזורים, הם נדמים לכף יד הלופתת את הסליל הכפול של חומצות גרעין שבמרכז האנזים.
+
p50 בלבד הקשור לאתר הפרומוטור עשוי להיות גורם מעקב שיעתוק.
-
<br>
+
<br>
 +
בקרת שיעתוק בגרעין יכולה להיות:
 +
<br>
 +
על ידי קישור חלבון אחד, הומודימר, לאתר הפרומוטור, או לניתוק ההטרודימר הקשור. <br>
 +
בקרת שיעתוק מרכיבי החלבון NF-kB
 +
ו/או שיעתוק כל אחד מחלבוני הבקרה או האנזימים הקשורים בשיפעול NF-kB:
<br>
<br>
 +
NF-kB, IKB's, ו IKK's
 +
 +
<br>
</p>
</p>
-
==מהימנות הפעילות האנזימטית==
+
<p dir='rtl'>
-
 
+
[[Image:מסלול בקרת אותות.png]]
 +
</p>
 +
<br>
<p dir='rtl'>
<p dir='rtl'>
-
 
+
==<center>''' לחקר הסרטן NF-kB הקשר בין '''</center>==
 +
</p>
 +
 +
<p dir='rtl'>
<br>
<br>
-
בעת פעולתו, האנזים RT מועד לטעויות. בניסוי<ref>Preston, B., Poiesz, B., & Loeb, L. (1988). Fidelity of HIV-1 Reverse Transcriptase. Science, 242(4882), 1168-1171. Retrieved from http://www.jstor.org/stable/1702640</ref> שנערך נמצא כי תדירות המוטציות במולקולת ה-DNA הנוצרת הוא 1 ל-4000-2000.
+
בקרה תקינה (רגוליציה) של מסלולי שפעול NF-kB
 +
חיונית מאוד לביטוי, להתפתחות ולתפקוד תקין של תאים רבים.
 +
הפרעה בתהליכי בקרה של מסלולים אלה נצפית במחלות התפתחותיות רבות ובמחלות אחרות שהבולטת שבהן היא מחלת הסרטן.
<br>
<br>
-
משמעות הדבר היא שמתרחשת מוטציה אחת כל כשלושת אלפים נוקלאוטידים המתרכבים למולקולת ה-DNA הנוצרת. קצב המוטציות הגבוה גורם לכך שהחומר התורשתי של הנגיף משתנה כמעט עם כל הדבקה. עקב כך, מוטציות שמתרחשות במהלך פעולתו של אנזים RT גורמות לשינוי החומר הגנטי של הנגיף. דבר זה מאפשר לנגיף "להתחמק" מן המערכת החיסונית של המאכסן ולפתח עמידות נגד תרופות אנטי-ויראליות, ולכן פיתוח תרופות נגד הנגיף נתקל בקשיים רבים.
+
מחלת הסרטן עשויה להופיע בעקבות גורמים רבים בהם שינויים בסביבה החוץ תאית הגורמים לתגובה דלקתית בתאים וכן, מוטציות [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%92%D7%9F אונקוגניות].
<br>
<br>
 +
תפקיד חלבון ה NF-kB
 +
בהתפתחות התהליך הסרטני בתאים משך את תשומת הלב המחקרית.
<br>
<br>
-
</p>
 
-
==שימושים בביולוגיה מולקולרית==
+
התפתחות התאים הסרטניים בהקשר לפעילות NFkB
 +
בתאים מתבטאת בארבע מנגנונים עיקריים:
 +
<br>
 +
1. עידוד פרוליפרציה של תאים (חלוקת תאים)
 +
ו/או מניעת תהליכי תמותת תאים (תהליכים אפופטוטיים)
 +
<br>
-
<p dir='rtl'>
+
2. עידוד [https://www.hayadan.org.il/starve-cancer-110812 אנגיוגנזה] - הווצרות כלי דם המובילים חומרי הזנה וחמצן לאזור
 +
הגידול הסרטני.
 +
<br>
-
<br>
+
3. עידוד גרורות (מטסטזיס), של תאי אפיתל ברמות שונות:
-
האנזים RT משמש במעבדות רבות בעולם ליצירת מולקולות DNA מתבנית של מולקולות RNA באמצעות במספר שיטות. אחת מהן היא שיטה בשם
+
תאי האפיתל מאבדים את יכולת ההדבקות שלהם (אדהזיה) ורוכשים בכך תכונות של תאים נודדים.
-
[https://www.youtube.com/watch?v=0MJIbrS4fbQ RT-PCR] . התוצר הוא מולקולת ה-DNA הנקראת complementary DNA או cDNA, והיא יציבה בהרבה ממולקולת ה-RNA שלפיה היא נוצרה. מולקולת ה-cDNA מסייעת למדענים לחקור תהליכים שונים בתא, כמו בקרה על ביטוי גנים, יצירת ספריות DNA למחקר עתידי ואף פיתוח תרופות.
+
<br>
 +
 
 +
4. שינויים בתהליכים מטבוליים של התאים הסרטניים
 +
מנגנון משוב חיובי שגורם לקליטה מוגברת של גלוקוז, שמורה על קצב גבוה של תהליכי גליקוליזה המשפעלים מסלולי NFkB
 +
ושינויים הגורמים לתאי מערכת החיסון לא לטפל בתאים הסרטניים.
 +
<br><br>
 +
אחד מגורמי השעתוק המווסתים את פעילות NF-kB
 +
היא נוכחות חלבון [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/life_sci/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93-%D7%91%D7%92%D7%9F-p53-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%A4%D7%9A-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%9B%D7%94-%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96%D7%99-%D7%91%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F-%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99 P53].
</p>
</p>
 +
<p dir='rtl'>
 +
==<center>''' דף התלמיד '''</center>==
 +
<br>
 +
[[Media:דף_עבודה_NFKB.pdf]]
 +
</p>
-
== דף עבודה לתלמיד ==
 
-
[http://proteopedia.org/wiki/images/3/39/%D7%93%D7%A3_%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94_RT.doc דף עבודה לתלמיד]
+
== מקורות מידע ==
 +
1. ;Müller CW, Rey FA, Sodeoka M, Verdine GL, Harrison SC (January 1995). "Structure of the NF-kappa B p50 homodimer bound to DNA". Nature.
 +
 +
2. https://www.creative-diagnostics.com/The-NF-kB-Signaling-Pathway.htm
 +
3. The NF-kappaB family of transcription factors and its regulation.
-
== מקורות מידע ==
+
4. The complexity of NF-κB signaling in inflammation and cancer
-
 
+
-
<references/>
+
-
[[Category:Topic Page]]
+

Current revision

גורם שעתוק NF-kB

PDB ID 1svc

Drag the structure with the mouse to rotate

Proteopedia Page Contributors and Editors (what is this?)

Dvora Bachar, Dafna Azoulay

Retrieved from "http://52.214.119.220/wiki/index.php/NF-kB_%28hebrew%29"
Personal tools