|
|
| (71 intermediate revisions not shown.) |
| Line 1: |
Line 1: |
| - | ==<center>'''הורמון הגדילה באדם '''</center>==
| + | [https://proteopedia.org/wiki/index.php/HUMAN_GROWTH_HORMONE_%28HEBREW%29 | HUMAN GROWTH HORMONE (HEBREW)] ראה ערך |
| - | | + | |
| - | <StructureSection load='1HGU' size='340' side='left' caption='Caption for this structure' scene='89/898983/Opening/1'>
| + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | <p dir='rtl'>
| + | |
| - | | + | |
| - | סומטוטרופין או הורמון גדילה Human Growth Hormone, Somatotropin) הוא הורמון פפטידי המופרש בבלוטת יותרת המוח היפופיזה (- בלוטת ההיפופיזה גורמת להפרשה אנדוקרינית של הורמונים פפטידים מסומנת בנקודה אדומה בתמונה המצורפת). תפקידו, בין היתר, לווסת ייצור חלבונים ולהמריץ את ייצור פקטור הגדילה האחראי לגדילה אצל ילדים-IGF-1 [https://he.wikipedia.org/wiki/IGF-1 (עוד על ההורמון)] . הורמון הגדילה מופרש במהלך כל שנות החיים. מחסור בהורמון זה אצל ילדים עלול לגרום לעצירת הגדילה, ולקומה נמוכה. עודף בהורמון עלול לגרום לקומה גבוהה וענקות או לאקרומגליה
| + | |
| - | (גידול הגורם להפרשת עודף של הורמון זה. לקריאה נוספת: [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%94 | אקרומגליה בויקיפדיה]) . החל מגיל 21 יורדת הכמות המופרשת ממנו בכ-14% בכל עשור. נוסף על תפקידו בוויסות הגדילה הוא משפיע על ויסות היחס בין רקמת השומן לרקמת השריר בגוף ועל חילוף החומרים. ההפרשה של ההורמון היא פולסטיבית (בפולסים)- ההורמון מופרש יותר בלילה ולאחר השינה, אולם גם במהלך היום קיימים פולסים בהם ההורמון משתחרר.
| + | |
| - | | + | |
| - | </p>
| + | |
| - | | + | |
| - | [[Image:Hypophyse.png]]
| + | |
| - | ==<center>תפקוד</center>==
| + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | <p dir='rtl'>
| + | |
| - | ההורמון מופרש מההיפופיזה מההיפופיזה, נקשר לקולטן שנמצא בכבד וגורם להפרשת פקטור גדילה חשוב הקרוי IGF1 .שני הורמונים אילו פועלים על לוחיות הגדילה הנמצאות בקצות העצמות. תהליך זה גורם לחלוקת תאי הסחוס שבלוחיות הגדילה ולהבשלתם, מה שמביא לבסוף להתארכות העצמות. כל זה מתבטא בגדילה לגובה בילדים. הורמון הגדילה גם משפיע על בניית רקמת השריר.
| + | |
| - | </p>
| + | |
| - | | + | |
| - | <br>
| + | |
| - | <p dir='rtl'>
| + | |
| - | באופן ישיר ההורמון מסייע בסינתזת החלבונים ובמניעת פירוקם, מסייע בגידול מסת השריר ובהקטנת מסת השומן, מגביר את קליטת הגלוקוז בשרירים, מעודד את ההתפתחות המינית, מעלה את תפוקת הלב והכליות, מוריד כולסטרול, מאיץ ריפוי פצעים ועלייה בפעילות החיסונית, מסייע בהפחתת לחץ הדם ובחיזוק רקמת העצם ואף מגביר שנת חלומות וסינתזת חלבונים במוח החיוניים להגברת הזיכרון לטווח ארוך.
| + | |
| - | | + | |
| - | </p>
| + | |
| - | | + | |
| - | [[Image:Growth_hormone_function.png]]
| + | |
| - | ==<center>מבנה </center>==
| + | |
| - | | + | |
| - | <p dir='rtl'>
| + | |
| - | | + | |
| - | החלבון בנוי מפפטיד שלם שאורכו 191 חומצות אמינו ומשקלו 22 קילו דלתון kD
| + | |
| - | <scene name='89/898983/Amino_acid/2'>מבנה החלבון על פי רצף חומצות האמינו</scene>. ההורמון מיוצר כחלבון ראשוני באורך של 217 חומצות אמינו המכיל .signal peptide באורך 26 חומצות אמינו הממוקם בקצה ה-N של החלבון. חלק זה נחתך בתהליך שיפעול ההורמון. המבנה המוצג בערך זה גובש ללא אזור ה- signal peptide . פפטידי האות ,מסייעים להנחות את החלבון הבוגר אל מחוץ לקרום התא ונחתכים ממנו לפני שהוא יוצא.
| + | |
| - | | + | |
| - | פפטיד האות פועל כעוגן לשמירה על החלבון הראשוני, הוא קשור לממברנה של הרשת האנדופלזמית (ER). לאחר איתות תקין, החלבון נחתך בין חומצות אמינו 26 ו-27 וכתוצאה מכך אורך ההורמון הבוגר הוא 191 חומצות אמינו. החלבון הפעיל כעת משתחרר מהממברנה ויוצא אל מחוץ לתא.
| + | |
| - | <br>
| + | |
| - | החלבון הבוגר עשוי משרשרת פפטידית אחת ש45% ממנה נמצא ב8 סלילי אלפא. מבנה הגביש הידוע של hGH ממחיש כי הליבה של החלבון היא צרור של ארבעה סלילים. סלילים 1 ו-4 בקצוות NH2 ו-COOH ארוכים יותר מהסלילים 2 ו-3 לולאה קצרה מחברת בין סלילים 2 ו-3 ושני חיבורי מוצלבים ארוכים מקשרים בין סלילים 1 ו-2 לבין סלילים 3 ו-4. <scene name='89/898983/Secondary_structure/1'>מבנה שניוני סלילי אלפא</scene>
| + | |
| - | <br>
| + | |
| - | | + | |
| - | הרצפטור נקשר ל<scene name='89/898983/Receptor_link_sites/1'>חומצות אמינו</scene> Phe54 ו-Glu74 של hGH
| + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | <br>
| + | |
| - | מסלול JAK
| + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | <br>
| + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | <scene name='89/898983/Metal_binding_sites/4'>אתרי קישור </scene>
| + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | </p>
| + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | ==<center>מחלות</center>==
| + | |
| - | | + | |
| - | <p dir='rtl'>
| + | |
| - | | + | |
| - | חוסר מולד בהורמון הגדילה יכול להיגרם מהפרעה בהתפתחות הבלוטות האחראיות להפרשת הורמון הגדילה (היפותלמוס או היפופיזה) או כחלק מהפרעה כללית בהתפתחות המוח. לעתים נגרם החסר מפגם באחד הגנים שאחראים להתפתחות בלוטת יותר המוח (היפופיזה) - ואז יש חסר בהורמונים נוספים המופרשים מבלוטה זו. ייתכנו גם פגמים בגנים שאחראים לייצור הורמון הגדילה או להפרשתו.
| + | |
| - | <br>
| + | |
| - | סוג אחד של מוטציה יגרום ל<scene name='89/898983/Reduced_secretion/1'>הפרשה מופחתת</scene>, סוג שני גורם ל<scene name='89/898983/Reduced_ability_to_activate_th/1'>הפחתת יכולת להפעלת מסלול JAK/STAT</scene>
| + | |
| - | <br>
| + | |
| - | חסר בהורמון גדילה יכול להופיע גם בהמשך החיים, ואז מדובר בחסר נרכש. חסר מסוג זה יכול להיגרם כתוצאה מדלקת, חבלה בראש, גידולים באזור ההיפופיזה, ניתוחים להסרת גידולים באזור זה והקרנות באזור הגולגולת. ייתכנו גם חסרים נרכשים בשל נוכחותם של נוגדנים בדם שמפריעים לפעולת הורמון הגדילה. ישנן גם מחלות הפוגעות ישירות בפקטור הגדילה IGF1. עם זאת, ברבים מן המקרים שבהם החסר בהורמון הוא נרכש, אין אנו יודעים מהי הסיבה לכך.
| + | |
| - | הימצאות מחסור בהורמון גדילה נאמדת בכ-1 ל-4,000 ילדים. בכ-50% מהמקרים, הסיבה אינה ידועה.
| + | |
| - | <br>
| + | |
| - | הסימנים לחוסר בהורמון הגדילה:
| + | |
| - | <br>
| + | |
| - | ביילודים: האורך והמשקל בלידה על פי רוב תקינים והתסמונת הקלינית עשויה להתבטא בירידה ברמת הסוכר בדם, צהבת ייילוד ממושכת ואצל בנים - פין קטן.
| + | |
| - | <br>
| + | |
| - | בגיל הילדות: הפרעה בגדילה היא הסימן העיקרי ולעתים היחיד לחסר בהורמון גדילה. סימנים נוספים אפשריים הם איחור בבקיעת השיניים, איחור בגיל העצמות, כפות ידיים ורגליים קטנות, שיער דליל וקול צפצפני.
| + | |
| - | <br>
| + | |
| - | בגיל ההתבגרות: הסימן הבולט הוא היעדר האצה בגדילה, למרות התקדמות תקינה בהתבגרות המינית.
| + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | <br>
| + | |
| - | תסמונת קוואסרקי- תסמונת נדירה. ב<scene name='89/898983/Kowarski-syndrome/1'>תסמונת קווארסקי</scene> קומה נמוכה עקב אנומליה איכותית של הורמון גדילה מאופיינת בפיגור בגדילה ובקומה נמוכה (למרות נוכחותן של רמות נורמליות או מעט מוגברות של הורמון גדילה אימונריאקטיבי, GH), ריכוזים נמוכים של גורם גדילה-I דמוי אינסולין (IGF-I) ו עלייה משמעותית בקצב הגדילה בעקבות טיפול רקומביננטי ב-GH. השכיחות אינה ידועה אך רק מקרים בודדים דווחו בספרות. התסמונת נגרמת ממוטציות שונות בגן GH1 (17q22-q24) הגורמות לאנומליות GH מבניות ולמולקולה לא פעילה ביולוגית. אוטוזומלי רצסיבי.
| + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | </p>
| + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | | + | |
| - | </StructureSection>
| + | |
| - | ==<center>References</center>==
| + | |
| - | 1.https://www.health.gov.il/UnitsOffice/ICDC/disease_Registries/Pages/Growth_Hormone_Registry.aspx
| + | |
| - | <br>
| + | |
| - | 2.https://proteopedia.org/wiki/index.php/Human_growth_hormone
| + | |
| - | Michel G, Chantalat L, Duee E, Barbeyron T, Henrissat B, Kloareg B, Dideberg O. The kappa-carrageenase of P. carrageenovora features a tunnel-shaped active site: a novel insight in the evolution of Clan-B glycoside hydrolases. Structure. 2001 Jun;9(6):513-25. PMID:11435116
| + | |
| - | | + | |
| - | <br>
| + | |
| - | | + | |
| - | 3.https://schneider.org.il/?CategoryID=911&ArticleID=2995
| + | |
| - | <br>
| + | |
| - | 4.https://rarediseases.info.nih.gov/diseases/408/kowarski-syndrome
| + | |
| - | <br>
| + | |
