Actin Protein (Hebrew)
From Proteopedia
| (24 intermediate revisions not shown.) | |||
| Line 1: | Line 1: | ||
==<center>'''חלבון אקטין'''</center>== | ==<center>'''חלבון אקטין'''</center>== | ||
| - | <scene | + | <Structure load='1J6Z' size='350' frame='true' align='right' caption='חלבון האקטין' scene='10/1025405/Opening/3' /> |
==<center>מידע כללי על החלבון</center>== | ==<center>מידע כללי על החלבון</center>== | ||
| Line 6: | Line 6: | ||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
| - | + | חלבון האקטין, הינו חלבון שמור אבולוציונית (כלומר רצף החלבון דומה מאוד ביצורים שונים). הוא חלבון המעורב בסוגים שונים של תנועתיות תאים ומתבטא בפריסה רחבה בכל התאים האוקריוטיים. אקטין הוא המונומר (יחידת הבסיס) של שני סוגי סיבים: סיבים שהם חלק מ[https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9C%D7%AA%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%9C%D7%93 שלד התא] וסיבים דקים שהם חלק מהשרירים. | |
| - | אקטין משתתף בהתכווצות השרירים, תנועתיות התא, חלוקת תאים וציטוקינזיס. אקטין הקשור ל[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F מיוזין] אחראי לרוב תנועות התאים. אקטין הוא אחד החלבונים הנפוצים ביותר בתאים איקריוטיים. | + | אקטין משתתף בהתכווצות השרירים, תנועתיות התא, חלוקת תאים וציטוקינזיס. אקטין הקשור ל[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F מיוזין] אחראי לרוב תנועות התאים. אקטין הוא אחד החלבונים הנפוצים ביותר בתאים איקריוטיים. אחוז האקטין מתוך סך החלבונים בתאים שריריים משתנה בהתאם לסוג השריר ותפקודו בגוף, כמו גם גורמים נוספים - למשל גיל, מגדר, רמת פעילות פיזית ומצב תזונה. בתאים שריריים אחוז האקטין יהיה בערך 10%, בעוד בתאים לא שריריים הוא יהיה בין 1-5%. |
אקטין הוא אחד החלבונים שהשתמרו ביותר מבחינה אבולוציונית. לדוגמה, ההבדל ברצף החלבון בין אצה לאדם הוא לא יותר מ-5%. | אקטין הוא אחד החלבונים שהשתמרו ביותר מבחינה אבולוציונית. לדוגמה, ההבדל ברצף החלבון בין אצה לאדם הוא לא יותר מ-5%. | ||
<br/> | <br/> | ||
| Line 20: | Line 20: | ||
<p dir='rtl'>* מתן אפשרות להעברת ציטופלזמה מתא לתא.</p> | <p dir='rtl'>* מתן אפשרות להעברת ציטופלזמה מתא לתא.</p> | ||
| - | <p dir='rtl'>* כיווץ התא בזמן חלוקת התא.</p> | + | <p dir='rtl'>* כיווץ התא בזמן חלוקת התא - ציטוקינזה (תהליך חלוקת התא מתבצע על ידי סיבים העשויים אקטין ומיוזין שיוצרים טבעות הממוקמות סביב קו האמצע של התא וצמודות אל ממברנת התא. במהלך תהליך החלוקה טבעות הסיבים מתכווצות, ומושכות פנימה את קו האמצע של התא (בדומה למשיכת חוט לשם סגירת שקית). טבעות הסיבים הולכות ומתכווצות עד שתא האם נצבט כולו ומתחלק, ובכך נוצרים שני תאי בת עצמאיים וזהים לחלוטין).</p> |
| - | <p dir='rtl'>* בתאי | + | <p dir='rtl'>* בתאי השריריים, השתתפות בכיווץ התא יחד עם מולקולות מיוזין.</p> |
<br/> | <br/> | ||
| Line 28: | Line 28: | ||
</p> | </p> | ||
| - | [[Image: | + | [[Image:G and F actin.jpg|thumb|right|אופן יצירת F-actin על ידי חיבור של ATP ל-G-actin.]] |
| + | |||
<ref name="LoC">[https://query.libretexts.org/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9D_(%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%2C_%D7%A8%D7%92'%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%9C_%D7%95%D7%98%D7%90%D7%9F)/02%3A_%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93/2.05%3A_%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93-_%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F_II מבנה ותפקוד- פונקציית חלבון II]</ref> | <ref name="LoC">[https://query.libretexts.org/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA/%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%9D_%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9D_(%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F%2C_%D7%A8%D7%92'%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%9C_%D7%95%D7%98%D7%90%D7%9F)/02%3A_%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93/2.05%3A_%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%93-_%D7%A4%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F_II מבנה ותפקוד- פונקציית חלבון II]</ref> | ||
<br/> | <br/> | ||
<br/> | <br/> | ||
| - | <p dir='rtl'>'''לפרטים נוספים ראה:''' </p> | ||
| - | |||
| - | <p dir='rtl'>*[https://proteopedia.org/wiki/index.php/F-actin F-actin]</p> | ||
| - | |||
| - | <p dir='rtl'>*[https://proteopedia.org/wiki/index.php/Non-polymerizable_monomeric_actin אקטין מונומרי שלא ניתן לפלמר]</p> | ||
| - | |||
| - | <p dir='rtl'>*2 קונפורמציות של אקטין Ag: [https://proteopedia.org/wiki/index.php/1hlu 1hlu] [https://proteopedia.org/wiki/index.php/2btf 2btf]</p> | ||
| - | |||
==<center>:מיקום סיבי האקטין בתוך התא</center>== | ==<center>:מיקום סיבי האקטין בתוך התא</center>== | ||
[[Image:האקטין_בתוך_שלד_התא.jpg]] | [[Image:האקטין_בתוך_שלד_התא.jpg]] | ||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
| - | שלד התא הוא מבנה חוטי תלת מימדי דינמי בציטופלזמה. תפקידיו כוללים שמירה על צורת התא, תנועת תאים ( | + | שלד התא הוא מבנה חוטי תלת מימדי דינמי בציטופלזמה. תפקידיו כוללים שמירה על צורת התא, תנועת תאים (באיקריוטים) וארגון אברונים או מבנים דמויי אברונים בתוך התא. שלד התא כולל סיבים ומולקולות ארוכות מסוגים שונים, שבנויות בין היתר על אקטין. סיבים אלו מסומנים בתמונה כחוטים ארוכים כחולים. |
</p> | </p> | ||
| Line 54: | Line 47: | ||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
| - | האקטין נצפה לראשונה במיקרוסקופ ב-1887 על ידי | + | האקטין נצפה לראשונה במיקרוסקופ ב-1887 על ידי [https://en.wikipedia.org/wiki/William_Dobinson_Halliburton#/media/File:William_Dobinson_Halliburton._Photograph_by_Elliott_&_Fry._Wellcome_V0026507.jpg ויליאם ד. הליבורטון], שבודד מתא שריר חלבון שגרם לקרישת תמצית מיוזין. למרות זאת, הליבורטון לא הצליח לאפיין יותר את החלבון שראה וגילוי האקטין יוחס לברונו פ' שטאוב, ביוכימאי צעיר שעבד במעבדתו של אלברט סנט-דיאורד במכון לכימיה רפואית באוניברסיטת סגד שבהונגריה. ב-1942 פיתח שטאוב טכניקה חדשנית לבידוד חלבון מהשריר שאפשרה לו לבודד כמויות גדולות יחסית של אקטין טהור, בשיטה הדומה לזו שמשתמשים בה כיום לבידוד האקטין. |
</p> | </p> | ||
| Line 61: | Line 54: | ||
==<center>מבנה החלבון</center>== | ==<center>מבנה החלבון</center>== | ||
| - | <Structure load='1J6Z' size='350' frame='true' align='right' caption=' | + | <Structure load='1J6Z' size='350' frame='true' align='right' caption='חומצות האמינו השונות בחלבון האקטין' scene='10/1025405/Amino_acids/1' /> |
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
| - | חלבון האקטין | + | בערך זה מוצג המבנה של המונומר של חלבון האקטין (כלומר G-actin מתאי ארנבון מצוי Oryctolagus cuniculus). |
<br/> | <br/> | ||
| - | + | חלבון זה מורכב משרשרת אחת, אשר מונה 375 חומצות אמינו. כמו כל חלבון, גם כאן ניתן לראות את קצוות N ו C, החלבון <scene name='10/1025405/Rainbow/2'>בהדמיה</scene> נצבע מצבע כחול בקצה ה-N טרמינלי, בצבעי הקשת ועד צבע אדום בקצה C טרמינלי. זהו המבנה הראשוני של החלבון - סידור החומצות האמיניות השונות. החומצות האמיניות מחוברות אחת לשניה בקשרים פפטידיים. בהדמיה הבאה, ניתן לראות את <scene name='10/1025405/Amino_acids/1'>חומצות האמינו</scene> השונות בצבעים שונים. | |
<br/> | <br/> | ||
<br/> | <br/> | ||
| - | <scene name='10/1025405/Secondary_structures/ | + | <scene name='10/1025405/Secondary_structures/2'>המבנה השניוני של האקטין</scene> מתייחס לקשרים לא קוולנטים (למשל קשרי מימן) הנוצרים בין חומצות אמינו שונות שאינן סמוכות בהכרח במבנה הראשוני, המאפשרים מבנים סלילי אלפא, מישורי בטא ופניות. חלבון זה מורכב מעשרים וחמישה סלילי אלפא (בורוד), עשרים וחמישה מישורי בטא (בצהוב) וארבע פניות. |
<br/> | <br/> | ||
המבנה השניוני משפיע על המבנה השלישוני של החלבון - כלומר, הקשרים בין המבנים השניוניים ויצירת המבנה המרחבי הכללי של המולקולה, שמאפשר את הקישור לסובסטרטים השונים. | המבנה השניוני משפיע על המבנה השלישוני של החלבון - כלומר, הקשרים בין המבנים השניוניים ויצירת המבנה המרחבי הכללי של המולקולה, שמאפשר את הקישור לסובסטרטים השונים. | ||
| - | + | </p> | |
<br/> | <br/> | ||
| - | |||
| - | ==<center>:הפעילות הקטליטית של החלבון</center>== | ||
| - | |||
| - | <p dir='rtl'> האקטין קושר ATP, הקומפלקס של מולקולת האקטין עם מולקולת ATP יוצר פולימר בצורה יעילה ומתפרק בצורה איטית (כלומר - בונה את סיב האקטין בתוך התא) לעומתו, הקומפלקס אקטין-ADP מתפרק בצורה יעילה ויוצר פולימר בצורה איטית (כלומר - עוזר בפירוק סיב האקטין בתא). <scene name='10/1025405/Adp/1'>בחלבון המוצג בהדמיה</scene> ניתן לראות את מיקום ה-ADP בחלבון. | ||
| - | </p> | ||
| - | |||
| - | [[Image:הפעילות_הקטליטית_של_אקטין.jpg]][https://www.uniprot.org/uniprotkb/P68135/entry]<ref>https://www.uniprot.org/uniprotkb/P68135/entry</ref> | ||
| - | |||
<br/> | <br/> | ||
==<center>קישור לחלבונים ומולקולות אחרות</center>== | ==<center>קישור לחלבונים ומולקולות אחרות</center>== | ||
| + | |||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
| - | + | התכווצות השרירים והפעילות של האקטין קשורה גם לחלבון נוסף, [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F מיוזין], שתהליך פעילותו והתכווצות השריר באופן כללי מבוקרים גם על ידי עלייה בריכוז <scene name='10/1025405/Opening2/3'>יוני הסידן</scene> המסומנים בהדמיה כעיגולים ירוקים. | |
| - | + | התנועה בחלבון מושפעת מהפעילות הקטליטית של האקטין - קישור ל-ATP גורם להרכבת הסיבים ופירוק ה-ATP ל-ADP ופוספט גורם לפירוקם. הפעילות הזו מתאפשרת בזכות הקישור שלו גם למולקולת מיוזין. | |
<br/> | <br/> | ||
| - | 1. בשלב הראשון, יש מולקולות שחוסמות את אתרי הקשירה של האקטין למיוזין, ואינו מאפשר את התכווצות השריר. כשיוני סידן נקשרים למולקולות האלו, האקטין יכול לנוע לאיזורים שונים וליצור אינטראקציה מרחבית עם מולקולות המיוזין. כך הוא נחשב "מחובר". | + | 1. בשלב הראשון, יש מולקולות שחוסמות את אתרי הקשירה של האקטין למיוזין, ואינו מאפשר את התכווצות השריר. כשיוני סידן נקשרים למולקולות האלו, האקטין יכול לנוע לאיזורים שונים וליצור אינטראקציה מרחבית עם מולקולות המיוזין. כך הוא נחשב "מחובר". |
| + | |||
<br/> | <br/> | ||
2. כש-ATP נקשר למיוזין, הקשר בין המיוזין לאקטין משתחרר, והאקטין נחשב "משוחרר". השרירים מצויים בשלב זה במצב נוקשה. | 2. כש-ATP נקשר למיוזין, הקשר בין המיוזין לאקטין משתחרר, והאקטין נחשב "משוחרר". השרירים מצויים בשלב זה במצב נוקשה. | ||
| Line 100: | Line 87: | ||
<br/> | <br/> | ||
| - | החלבון אקטין נקשר (בעמדה 112-125 ובעמדה 360-372) גם לחלבון העזר אלפא-אקטינין - שבדומה לחלבון נוסף - פימברין, יוצר מערכים מקבילים לאקטין. האלפא-אקטינין יוצר מבנה שמתכווץ, למשל בשריר חלק או אפיתל. | + | החלבון אקטין <scene name='10/1025405/Alpa_actinin/1'>נקשר</scene> (בעמדה 112-125 ובעמדה 360-372) גם לחלבון העזר אלפא-אקטינין - שבדומה לחלבון נוסף - פימברין, יוצר מערכים מקבילים לאקטין. האלפא-אקטינין יוצר מבנה שמתכווץ, למשל בשריר חלק או אפיתל. |
<br/> | <br/> | ||
(פימברין - חלבון המשתתף בתהליך החלוקה התאית, במיוחד בתאים המתחלקים במהלך חיי התא הרגילים וגם בתאים סרטניים. התפקיד העיקרי של הפימברין הוא לשלוט ולתזמן את מהירות החלוקה התאית על ידי השפעה על האנזימים המעוררים חלוקת התא. יש לפימברין תפקיד חשוב בתהליכי תיקון תקלות גנטיות ובהגנה מפני נזקים כימיים.) | (פימברין - חלבון המשתתף בתהליך החלוקה התאית, במיוחד בתאים המתחלקים במהלך חיי התא הרגילים וגם בתאים סרטניים. התפקיד העיקרי של הפימברין הוא לשלוט ולתזמן את מהירות החלוקה התאית על ידי השפעה על האנזימים המעוררים חלוקת התא. יש לפימברין תפקיד חשוב בתהליכי תיקון תקלות גנטיות ובהגנה מפני נזקים כימיים.) | ||
| Line 109: | Line 96: | ||
[https://www.youtube.com/watch?v=TRETeFt24R4 עוד מידע על חלבונים קושרי אקטין בסרטון הבא] | [https://www.youtube.com/watch?v=TRETeFt24R4 עוד מידע על חלבונים קושרי אקטין בסרטון הבא] | ||
</p> | </p> | ||
| + | |||
| + | ==<center>:הפעילות הקטליטית של החלבון</center>== | ||
| + | |||
| + | <p dir='rtl'> | ||
| + | האקטין קושר ATP, הקומפלקס של מולקולת האקטין עם מולקולת ATP יוצר פולימר בצורה יעילה ומתפרק בצורה איטית (כלומר - בונה את סיב האקטין בתוך התא) לעומתו, הקומפלקס אקטין-ADP מתפרק בצורה יעילה ויוצר פולימר בצורה איטית (כלומר - עוזר בפירוק סיב האקטין בתא). <scene name='10/1025405/Adp/1'>בחלבון המוצג בהדמיה</scene> ניתן לראות את מיקום ה-ADP בחלבון. | ||
| + | </p> | ||
| + | |||
| + | [[Image:הפעילות_הקטליטית_של_אקטין.jpg]][https://www.uniprot.org/uniprotkb/P68135/entry]<ref>https://www.uniprot.org/uniprotkb/P68135/entry</ref> | ||
| + | |||
| Line 115: | Line 111: | ||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
| - | מוטציות ב- | + | מוטציות ב-G-actin הנמצאות בשרירים מחוספסים בשלד עלולות לגרום למיאופתיה (מחלה שבה מופיעה רצון לישון בשעות ספציפיות ביום, בדרך שאינה רגילה ולא תואמת את הצורך הטבעי של הגוף בשינה). מוטציות ב-G-actin הנמצאות בשרירים חלקים עלולות לגרום למפרצת של אבי העורקים החזה. מוטציות ב-G-actin הנמצאות בשרירי הלב עלולות לגרום לתפקוד לקוי של הלב. |
מוטציה אחת כזו היא "D286G" | מוטציה אחת כזו היא "D286G" | ||
| - | <ref name="mutant">[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6288369/ Molecular Consequences of the Myopathy-Related D286G Mutation on Actin Function] </ref> - זו מוטציה נקודתית בה | + | <ref name="mutant">[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6288369/ Molecular Consequences of the Myopathy-Related D286G Mutation on Actin Function] </ref> - זו מוטציה נקודתית בה חומצת האמינו D (חומצה אספרטית) במיקום 286 ברצף חומצות האמינו של החלבון G-actin מוחלפת בגליצין (G). ההחלפה הזו משנה את המבנה המרחבי של המולקולה באיזור הקרוב לקצה ה-C של החלבון. קצה זה משמש בתהליכים שונים כגון חיבור לחלבון מיוזין. |
<br/> | <br/> | ||
כיוון שהקישור למיוזין משפיע על פעילות החלבון כולו, על התכווצות השריר ותנועת התאים - מוטציה בנקודה זו משנה את תהליך ההתקשרות בין האקטין למיוזין, ובכך משפיעה על יכולת השריר להתכווץ ולבצע פעולות מכניות בתאים המכילים אותו. | כיוון שהקישור למיוזין משפיע על פעילות החלבון כולו, על התכווצות השריר ותנועת התאים - מוטציה בנקודה זו משנה את תהליך ההתקשרות בין האקטין למיוזין, ובכך משפיעה על יכולת השריר להתכווץ ולבצע פעולות מכניות בתאים המכילים אותו. | ||
| Line 144: | Line 140: | ||
{שאלה 1: מהם שלושה תפקידים של סיבי האקטין בתא? | {שאלה 1: מהם שלושה תפקידים של סיבי האקטין בתא? | ||
|type="()"} | |type="()"} | ||
| - | + תנועת התא, כיווץ התא בזמן חלוקתו ותמיכה מכנית בקרום התא. | + | + תנועת התא, כיווץ התא בזמן חלוקתו (ציטוקינזה) ותמיכה מכנית בקרום התא. |
- העברת ציטופלסמה מתא לתא, תמיכה רוחנית בתא ותנועת התא. | - העברת ציטופלסמה מתא לתא, תמיכה רוחנית בתא ותנועת התא. | ||
- כיווץ התא בזמן מנוחה, תנועת התא והשתתפות בכיווץ התא יחד עם מולקולת מיוזין. | - כיווץ התא בזמן מנוחה, תנועת התא והשתתפות בכיווץ התא יחד עם מולקולת מיוזין. | ||
| Line 171: | Line 167: | ||
- סיב טרופונין | - סיב טרופונין | ||
| - | {שאלה 5: לאילו מחלות עלולות לגרום מוטציות ב | + | {שאלה 5: לאילו מחלות עלולות לגרום מוטציות ב G-actin? |
|type="()"} | |type="()"} | ||
| Line 178: | Line 174: | ||
- מפרצת באבי העורקים, דום לב ותפקוד רגיל של הלב. | - מפרצת באבי העורקים, דום לב ותפקוד רגיל של הלב. | ||
- מיאופתיה, דלקת באבי העורקים ושבץ לב. | - מיאופתיה, דלקת באבי העורקים ושבץ לב. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | {שאלה 6: הסתכלו בסצנות השונות, מה משותף לכולן? | ||
| + | |type="()"} | ||
| + | |||
| + | - כולן קשורות לחלבון מיוזין | ||
| + | + כולן מראות ומדגישות חלקים שונים בחלבון אקטין | ||
| + | - כולן מראות את החומצות האמיניות בחלבון | ||
| + | - כולן מראות את כל החלקים בחלבון אבל כל פעם בצורה אחרת | ||
</quizz> | </quizz> | ||
Current revision
Contents |
חלבון אקטין
|
מידע כללי על החלבון
חלבון האקטין, הינו חלבון שמור אבולוציונית (כלומר רצף החלבון דומה מאוד ביצורים שונים). הוא חלבון המעורב בסוגים שונים של תנועתיות תאים ומתבטא בפריסה רחבה בכל התאים האוקריוטיים. אקטין הוא המונומר (יחידת הבסיס) של שני סוגי סיבים: סיבים שהם חלק משלד התא וסיבים דקים שהם חלק מהשרירים.
אקטין משתתף בהתכווצות השרירים, תנועתיות התא, חלוקת תאים וציטוקינזיס. אקטין הקשור למיוזין אחראי לרוב תנועות התאים. אקטין הוא אחד החלבונים הנפוצים ביותר בתאים איקריוטיים. אחוז האקטין מתוך סך החלבונים בתאים שריריים משתנה בהתאם לסוג השריר ותפקודו בגוף, כמו גם גורמים נוספים - למשל גיל, מגדר, רמת פעילות פיזית ומצב תזונה. בתאים שריריים אחוז האקטין יהיה בערך 10%, בעוד בתאים לא שריריים הוא יהיה בין 1-5%.
אקטין הוא אחד החלבונים שהשתמרו ביותר מבחינה אבולוציונית. לדוגמה, ההבדל ברצף החלבון בין אצה לאדם הוא לא יותר מ-5%.
במובן הגנטי, שימור ביולוגי מתקיים כאשר שימושים מסויימים של גנים ממשיכים להיות מועברים מדור לדור, וקורים בתדירות גבוהה במשך הזמן. כאשר משווים בין הרצפים החלבוניים של שני מינים - למשל, אצה ואדם, ניתן לזהות תהליכי אבולוציה ושימור ביולוגי שונים שהביאו להבדלים במבנה החלבונים. דוגמה לכך היא ההבדלים בסדר חומצות האמינו או בפונקציות של החלבונים, שעשויים להשפיע על תכונות פיזיולוגיות וביוכימיות שונות בין המינים. כמו כן, ההבדלים ברצף החלבון עשויים להשפיע על יכולות ותכונות תאיות שונות בין המינים, כמו גם על תהליכי פיתוח ותפקוד של כלל האורגניזם.
לסיבי האקטין מספר תפקידי מפתח בתא:
* תמיכה מכנית בקרום התא.
* קביעת צורת התא.
* תנועת התא.
* השתתפות בסוגים מסוימים של צמתי תאים (מרווחים בין תאים שכנים שמאפשרים מעבר של יונים, מים וחומרים אחרים בין התאים).
* מתן אפשרות להעברת ציטופלזמה מתא לתא.
* כיווץ התא בזמן חלוקת התא - ציטוקינזה (תהליך חלוקת התא מתבצע על ידי סיבים העשויים אקטין ומיוזין שיוצרים טבעות הממוקמות סביב קו האמצע של התא וצמודות אל ממברנת התא. במהלך תהליך החלוקה טבעות הסיבים מתכווצות, ומושכות פנימה את קו האמצע של התא (בדומה למשיכת חוט לשם סגירת שקית). טבעות הסיבים הולכות ומתכווצות עד שתא האם נצבט כולו ומתחלק, ובכך נוצרים שני תאי בת עצמאיים וזהים לחלוטין).
* בתאי השריריים, השתתפות בכיווץ התא יחד עם מולקולות מיוזין.
שלושה איזופורמים (צורות) של אקטין מזוהות אצל חולייתנים: α)Aa) (נקרא גם G-actin - אקטין "גלובולרי") - הוא יחידה בודדת של החלבון המצוי ברקמת השריר ומהווה מרכיב מרכזי במנגנון ההתכווצות. הפולימר שנוצר מחיבור של מספר יחידות G-אקטין נקרא "F-אקטין" והוא Aa שקשור ל-ATP. צורות נוספות של אקטין הן β)Ab) ו-γ)Ag), שהם מרכיבים של שלד התא ומתווכים של תנועתיות פנימית של תאים.
:מיקום סיבי האקטין בתוך התא
שלד התא הוא מבנה חוטי תלת מימדי דינמי בציטופלזמה. תפקידיו כוללים שמירה על צורת התא, תנועת תאים (באיקריוטים) וארגון אברונים או מבנים דמויי אברונים בתוך התא. שלד התא כולל סיבים ומולקולות ארוכות מסוגים שונים, שבנויות בין היתר על אקטין. סיבים אלו מסומנים בתמונה כחוטים ארוכים כחולים.
היסטוריה
האקטין נצפה לראשונה במיקרוסקופ ב-1887 על ידי ויליאם ד. הליבורטון, שבודד מתא שריר חלבון שגרם לקרישת תמצית מיוזין. למרות זאת, הליבורטון לא הצליח לאפיין יותר את החלבון שראה וגילוי האקטין יוחס לברונו פ' שטאוב, ביוכימאי צעיר שעבד במעבדתו של אלברט סנט-דיאורד במכון לכימיה רפואית באוניברסיטת סגד שבהונגריה. ב-1942 פיתח שטאוב טכניקה חדשנית לבידוד חלבון מהשריר שאפשרה לו לבודד כמויות גדולות יחסית של אקטין טהור, בשיטה הדומה לזו שמשתמשים בה כיום לבידוד האקטין.
מבנה החלבון
|
בערך זה מוצג המבנה של המונומר של חלבון האקטין (כלומר G-actin מתאי ארנבון מצוי Oryctolagus cuniculus).
חלבון זה מורכב משרשרת אחת, אשר מונה 375 חומצות אמינו. כמו כל חלבון, גם כאן ניתן לראות את קצוות N ו C, החלבון נצבע מצבע כחול בקצה ה-N טרמינלי, בצבעי הקשת ועד צבע אדום בקצה C טרמינלי. זהו המבנה הראשוני של החלבון - סידור החומצות האמיניות השונות. החומצות האמיניות מחוברות אחת לשניה בקשרים פפטידיים. בהדמיה הבאה, ניתן לראות את השונות בצבעים שונים.
מתייחס לקשרים לא קוולנטים (למשל קשרי מימן) הנוצרים בין חומצות אמינו שונות שאינן סמוכות בהכרח במבנה הראשוני, המאפשרים מבנים סלילי אלפא, מישורי בטא ופניות. חלבון זה מורכב מעשרים וחמישה סלילי אלפא (בורוד), עשרים וחמישה מישורי בטא (בצהוב) וארבע פניות.
המבנה השניוני משפיע על המבנה השלישוני של החלבון - כלומר, הקשרים בין המבנים השניוניים ויצירת המבנה המרחבי הכללי של המולקולה, שמאפשר את הקישור לסובסטרטים השונים.
קישור לחלבונים ומולקולות אחרות
התכווצות השרירים והפעילות של האקטין קשורה גם לחלבון נוסף, מיוזין, שתהליך פעילותו והתכווצות השריר באופן כללי מבוקרים גם על ידי עלייה בריכוז המסומנים בהדמיה כעיגולים ירוקים.
התנועה בחלבון מושפעת מהפעילות הקטליטית של האקטין - קישור ל-ATP גורם להרכבת הסיבים ופירוק ה-ATP ל-ADP ופוספט גורם לפירוקם. הפעילות הזו מתאפשרת בזכות הקישור שלו גם למולקולת מיוזין.
1. בשלב הראשון, יש מולקולות שחוסמות את אתרי הקשירה של האקטין למיוזין, ואינו מאפשר את התכווצות השריר. כשיוני סידן נקשרים למולקולות האלו, האקטין יכול לנוע לאיזורים שונים וליצור אינטראקציה מרחבית עם מולקולות המיוזין. כך הוא נחשב "מחובר".
2. כש-ATP נקשר למיוזין, הקשר בין המיוזין לאקטין משתחרר, והאקטין נחשב "משוחרר". השרירים מצויים בשלב זה במצב נוקשה.
3. בשלב הבא, מתרחשת הידרוליזה (פירוק) של ה-ATP והתוצרים (ADP ופופסט) נשארים קשורים למולקולה, והאקטין נחשב "דרוך".
4. המגע הקטן ביותר עם סיבי האקטין גורם לשחרור הפוספט, לחיזוק הקשר בין האקטין למיוזין ובכך כיווץ של השריר - כוח של דחיפה ודחיסה במבנה כולו - "הפעלת כוח".
החלבון אקטין (בעמדה 112-125 ובעמדה 360-372) גם לחלבון העזר אלפא-אקטינין - שבדומה לחלבון נוסף - פימברין, יוצר מערכים מקבילים לאקטין. האלפא-אקטינין יוצר מבנה שמתכווץ, למשל בשריר חלק או אפיתל.
(פימברין - חלבון המשתתף בתהליך החלוקה התאית, במיוחד בתאים המתחלקים במהלך חיי התא הרגילים וגם בתאים סרטניים. התפקיד העיקרי של הפימברין הוא לשלוט ולתזמן את מהירות החלוקה התאית על ידי השפעה על האנזימים המעוררים חלוקת התא. יש לפימברין תפקיד חשוב בתהליכי תיקון תקלות גנטיות ובהגנה מפני נזקים כימיים.)
החלבון אקטין המגובש [2] המוצג כאן, נקשר גם שנקראת RHO - TETRAMETHYLRHODAMINE-5-MALEIMIDE. המולקולה הזו היא גשש פלורסנטי, שנקשר לחלבון ומונע ממנו לעבור פולימריזציה כך שיוכל לעבור גיבוש וכמו כן נותן לו צבע אדום אופייני שמזוהה לאחר הגיבוש.
עוד מידע על חלבונים קושרי אקטין בסרטון הבא
:הפעילות הקטליטית של החלבון
האקטין קושר ATP, הקומפלקס של מולקולת האקטין עם מולקולת ATP יוצר פולימר בצורה יעילה ומתפרק בצורה איטית (כלומר - בונה את סיב האקטין בתוך התא) לעומתו, הקומפלקס אקטין-ADP מתפרק בצורה יעילה ויוצר פולימר בצורה איטית (כלומר - עוזר בפירוק סיב האקטין בתא). ניתן לראות את מיקום ה-ADP בחלבון.
מחלות קשורות
מוטציות ב-G-actin הנמצאות בשרירים מחוספסים בשלד עלולות לגרום למיאופתיה (מחלה שבה מופיעה רצון לישון בשעות ספציפיות ביום, בדרך שאינה רגילה ולא תואמת את הצורך הטבעי של הגוף בשינה). מוטציות ב-G-actin הנמצאות בשרירים חלקים עלולות לגרום למפרצת של אבי העורקים החזה. מוטציות ב-G-actin הנמצאות בשרירי הלב עלולות לגרום לתפקוד לקוי של הלב.
מוטציה אחת כזו היא "D286G"
[4] - זו מוטציה נקודתית בה חומצת האמינו D (חומצה אספרטית) במיקום 286 ברצף חומצות האמינו של החלבון G-actin מוחלפת בגליצין (G). ההחלפה הזו משנה את המבנה המרחבי של המולקולה באיזור הקרוב לקצה ה-C של החלבון. קצה זה משמש בתהליכים שונים כגון חיבור לחלבון מיוזין.
כיוון שהקישור למיוזין משפיע על פעילות החלבון כולו, על התכווצות השריר ותנועת התאים - מוטציה בנקודה זו משנה את תהליך ההתקשרות בין האקטין למיוזין, ובכך משפיעה על יכולת השריר להתכווץ ולבצע פעולות מכניות בתאים המכילים אותו.
לכן, אדם עם מוטציה זו עשוי להציג תסמינים ותפקוד לקוי של הלב, כגון עיוותי דופק או בעיות ביצור כוח. יש לציין שהמידע בנוגע להשפעה המדויקת של מוטציה כזו הוא עוד ראשוני ודרוש מחקר נוסף.
קישורים נוספים
מקורות מידע
- ↑ מבנה ותפקוד- פונקציית חלבון II
- ↑ המבנה המגובש של אקטין
- ↑ https://www.uniprot.org/uniprotkb/P68135/entry
- ↑ Molecular Consequences of the Myopathy-Related D286G Mutation on Actin Function
בואו נראה אתכם - וידוא הבנה
