User:Amir Mitchell/hebrew pepsin

From Proteopedia

< User:Amir Mitchell(Difference between revisions)
Jump to: navigation, search
Current revision (16:37, 3 November 2009) (edit) (undo)
 
(111 intermediate revisions not shown.)
Line 1: Line 1:
-
<applet load='1psn' size='300' frame='true' align='left' caption='Insert caption here' />
+
__NOTOC__
-
<scene name='User:Amir_Mitchell/hebrew_pepsin/Default/1'>מעטפת</scene>
+
<applet load='1psn' size='400' frame='true' align='left' caption=Pepsin' scene='User:Amir_Mitchell/hebrew_pepsin/Open/1'/>
 +
<div align='center' dir='rtl'>
 +
== פעילות ביולוגית ==
 +
</div>
 +
<p dir='rtl'>
 +
 +
האנזים פפסין הפועל בקיבה
 +
 +
<!--בקיבה-->
 +
[http://www.nlm.nih.gov/medlineplus/ency/imagepages/19223.htm ]
 +
 +
 +
מפרק חלבונים [http://he.wikipedia.org/wiki/חלבון ] המצויים במזון לשרשראות קצרות יותר שנקראות פפטונים,
 +
פירוק הפפטונים לחומצות אמיניות מתבצע בהמשך תהליך העיכול במעי.
 +
האנזים מופרש מתאים בדופן הקיבה בצורה לא פעילה שנקראת פפסינוגן, הפפסינוגן הוא למעשה סוג של
 +
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%96%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%9F זימוגן ]
 +
תאים אחרים בדופן הקיבה מפרישים לחלל הקיבה חומצה מילחית (HCl)שגורמת ליצירת pH חומצי במיוחד (1.5-2) בחלל הקיבה .
 +
בהשפעת ה- pHהנמוך השורר בקיבה חל שינוי במבנה המרחבי של הפפסינוגן והוא חותך מעצמו מקטע באורך 44 חומצות אמיניות,דבר הגורם לחשיפה מלאה של האתר הפעיל של האנזים .בעקבות כך הפפסינוגן הופך לאנזים פעיל הקרוי פפסין.
 +
[http://www.proteopedia.org/wiki/index.php/Image:MotM_Pepsin-pepsinogen.gif בתמונה הבאה]
 +
רואים הדמייה של מבנה הפפסין ומבנה הפפסינוגן הקטע המסומן בירוק הוא המיקטע שנחתך פעולת אנזים על עצמו נקראת אוטוקטליזה הפפסין הפעיל הופך מולקולות פפסינוגן נוספות לפעילות , באופן כזה מוגבר תהליך הפעלת האנזים.האנזים פפסין חותך חלבונים המצויים במזון במקומות שבהן מופיעות בשרשרת אחת מהחומצות האמיניות הארומטיות פניל אלנין, טריפטופן או טירוזין. האנזים חותך בקצה האמיני של חומצות אלו.
 +
מנגנון הפעלה עצמי מצוי גם באנזימים אחרים , למשל באנזים טריפסין
 +
<!-- ככה מוסיפים לינק -->
 +
[http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9F]
 +
 +
המפרק במעי את הפפטידים שנוצרו מפירוק החלבונים בקיבה על ידי הפפסין.
 +
</p>
 +
 +
 +
 +
<div align='center' dir='rtl'>
 +
 +
== מבנה הפפסין ==
 +
</div>
<p dir='rtl'>
<p dir='rtl'>
-
פפסין
+
הפפסין התגלה בשנת 1836 ע"י החוקר שוואן. זהו האנזים האנימלי הראשון שהתגלה ולכן הוא היה גם אחד הראשונים שגובשו בשנת 1929.
-
פפסין (Pepsin) הוא אחד מהאנזימים המצויים בקיבה.
+
[http://www.rcsb.org/pdb/explore/remediatedChain.do?structureId=1PSN&params.annotationsStr=dssp,scop&chainId=A המבנה ראשוני ]
-
לפפסין תפקיד חיוני בתהליך פירוק החלבונים המצויים במזון, דרך פעולתו של האנזים היא קיטוע ופירוק החלבונים ליחידות גדולות אשר מכונות פפטונים.
+
-
תהליך היווצרותו של הפפסין בקיבה הוא מפעולה של חומצה מלחית (HCl) על הפפסינוגן (שהוא אנזים בצורה לא פעילה) אשר מופרש ע"י בלוטות הקיבה.
+
שלו , כלומר רצף החומצות האמיניות המרכיבות אותו כולל 326 חומצות אמיניות. רצף זה כולל מקטע של 18 חומצות אמיניות שנקרא signal peptide - וכן את המקטע באורך 44 חומצות אמיניות שמוסר בעת הפיכת הפפסינוגן לפפסין.מקטע ה- signal peptideמאפשר את הכוונת הפפסינוגן המיוצר בתאי דופן הקיבה להפרשה מהתאים החוצה אל תוך חלל הקיבה .
-
הפפסינוגן מופרש על ידי דופן הקיבה והוא למעשה זימוגן המכיל עוד 44 חומצות אמיניות נוספות לפפסין.
+
<scene name='User:Amir_Mitchell/hebrew_pepsin/2s/1'>המבנה השניוני </scene>
-
הזימוגן מאוקטב על יד חומצה מלחית המופרשת מדופן הקיבה. הסביבה החומצית גורמת לחלבון להתקפל בצורה שונה, וכתוצאה מכך מופעלת קטליזה עצמית של החלבון , ו44 חומצות האמינו מוסרות.
+
 
 +
שלו כולל מספר סלילי אלפא. המסומנים בדגם באדום, ומספר משטחי ביטא , המסומנים בדגם בצהוב.
 +
גיבוש האנזים איפשר ליצור הדמייה תלת מימדית של המבנה המרחבי שלו כלומר של המבנה השלישוני שלו. <scene name='User:Amir_Mitchell/hebrew_pepsin/Default/2'>למולקולת הפפסין</scene> יש צורה דומה לצורת זרע שעועית . <scene name='User:Amir_Mitchell/hebrew_pepsin/Activesite/1'>והאתר הפעיל</scene> נמצא בשקע.
 +
 
 +
 
 +
 +
 +
 
 +
 
 +
 
 +
</p>
 +
 
 +
 
 +
<div align='center' dir='rtl'>
 +
 
 +
 
 +
 
 +
== גורמים המשפיעים על קצב פעילות הפפסין ==
 +
</div>
 +
 
 +
<p dir='rtl'>
 +
1. דרגת ה- pH : הפפסין פעיל בסביבה חומצית מאד (pH 1.5-2) . ככל שה- pH נעשה יותר בסיסי כך יורדת מידת פעילות האנזים . ב- PH גבוה מ- 5 האנזים עובר דנטורציה.
 +
2.הטמפרטורה המיטבית היא בין 37 ל-42 מעלות
 +
3. מעכבים : חומר שנקרא <scene name='User:Amir_Mitchell/hebrew_pepsin/Inhibitor/4'>פפסטטין</scene>
 +
שהוא פפטיד קצר באורך 6 חומצות אמיניות , נקשר לאתר הפעיל של האנזים וחוסם אותו.הפפסטטין אינו נמצא בקיבה . הוא בודד מחיידקים מסויימים המייצרים אותו ומנוצל לצרכי מחקר .
 +
 
 +
 
 +
 
 +
</p>
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 +
<div align='center' dir='rtl'>
 +
== הגנת דופן הקיבה מפני פירוק עצמי על ידי הפפסין ==
 +
</div>
 +
 
 +
<p dir='rtl'>
 +
 
 +
 
 +
מיצי הקיבה המכילים את החומצה והפפסין הם נוזלים רבי עוצמה . מגע איתם עלול לגרום לכוויה . ברור שהם עלולים לגרום לנזק לדופן הקיבה שבנוייה גם מחלבונים .נזק זה נמנע בשל המנגנונים הבאים :
 +
1.הפרשת ריר בסיסי ע"י תאי הדופן . ריר צמיג זה מצפה על הדופן הפנימית של הקיבה ומגן עליה מפירוק.
 +
2. יצירה מתמדת של תאי רירית חדשים המחליפים תאים שנפגעו .
 +
3. הפרשת הפפסין בצורה לא פעילה כפפסינוגן. הפעלת הפפסין נעשית בקיבה .
 +
4. כמות הפפסין והחומצה המופרשות עולה כשיש מזון בקיבה , ויורדת בין הארוחות .
 +
הבקרה על פעולת הפפסין : גירוי חוש הטעם והריח על ידי אכילת מזון או הרחתו או אפילו ראיית המזון . מעוררים את מערכת העצבים להעביר דחף עצבי אל הקיבה . הקיבה מגיבה לגירוי העצבי בשתי צורות
 +
א. הגברת ההפרשה של פפסינוגן וחומצה מלחית .
 +
ב.הפרשה של ההורמון גסטרין מתאים מיוחדים באיזור שוער הקיבה . הגסטרין מופרש ככל ההורמונים לדם ומגיע איתו חזרה לדופן הקיבה . הוא מגרה אותה להפרשת עוד פפסינוגן וחומצה מלחית
 +
ולמרות כל מנגנוני ההגנה הללו , לעיתים נוצרים אצל אנשים מסוימים פצעים בדופן הקיבה שגורמים למחלה שנקראת
 +
[http://he.wikipedia.org/wiki/כיב_פפטי אולקוס].
 +
 
 +
 
 +
</p>
 +
 
 +
<p dir='rtl'>
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 
 +
 +
 
 +
-
<scene name='User:Amir_Mitchell/hebrew_pepsin/S1/1'>s1</scene>
 
</p>
</p>

Current revision

PDB ID 1psn

Drag the structure with the mouse to rotate

פעילות ביולוגית

האנזים פפסין הפועל בקיבה [1] מפרק חלבונים [2] המצויים במזון לשרשראות קצרות יותר שנקראות פפטונים, פירוק הפפטונים לחומצות אמיניות מתבצע בהמשך תהליך העיכול במעי. האנזים מופרש מתאים בדופן הקיבה בצורה לא פעילה שנקראת פפסינוגן, הפפסינוגן הוא למעשה סוג של זימוגן תאים אחרים בדופן הקיבה מפרישים לחלל הקיבה חומצה מילחית (HCl)שגורמת ליצירת pH חומצי במיוחד (1.5-2) בחלל הקיבה . בהשפעת ה- pHהנמוך השורר בקיבה חל שינוי במבנה המרחבי של הפפסינוגן והוא חותך מעצמו מקטע באורך 44 חומצות אמיניות,דבר הגורם לחשיפה מלאה של האתר הפעיל של האנזים .בעקבות כך הפפסינוגן הופך לאנזים פעיל הקרוי פפסין. בתמונה הבאה רואים הדמייה של מבנה הפפסין ומבנה הפפסינוגן הקטע המסומן בירוק הוא המיקטע שנחתך פעולת אנזים על עצמו נקראת אוטוקטליזה הפפסין הפעיל הופך מולקולות פפסינוגן נוספות לפעילות , באופן כזה מוגבר תהליך הפעלת האנזים.האנזים פפסין חותך חלבונים המצויים במזון במקומות שבהן מופיעות בשרשרת אחת מהחומצות האמיניות הארומטיות פניל אלנין, טריפטופן או טירוזין. האנזים חותך בקצה האמיני של חומצות אלו. מנגנון הפעלה עצמי מצוי גם באנזימים אחרים , למשל באנזים טריפסין [3] המפרק במעי את הפפטידים שנוצרו מפירוק החלבונים בקיבה על ידי הפפסין.


מבנה הפפסין

הפפסין התגלה בשנת 1836 ע"י החוקר שוואן. זהו האנזים האנימלי הראשון שהתגלה ולכן הוא היה גם אחד הראשונים שגובשו בשנת 1929. המבנה ראשוני שלו , כלומר רצף החומצות האמיניות המרכיבות אותו כולל 326 חומצות אמיניות. רצף זה כולל מקטע של 18 חומצות אמיניות שנקרא signal peptide - וכן את המקטע באורך 44 חומצות אמיניות שמוסר בעת הפיכת הפפסינוגן לפפסין.מקטע ה- signal peptideמאפשר את הכוונת הפפסינוגן המיוצר בתאי דופן הקיבה להפרשה מהתאים החוצה אל תוך חלל הקיבה . שלו כולל מספר סלילי אלפא. המסומנים בדגם באדום, ומספר משטחי ביטא , המסומנים בדגם בצהוב. גיבוש האנזים איפשר ליצור הדמייה תלת מימדית של המבנה המרחבי שלו כלומר של המבנה השלישוני שלו. יש צורה דומה לצורת זרע שעועית . נמצא בשקע.



גורמים המשפיעים על קצב פעילות הפפסין

1. דרגת ה- pH  : הפפסין פעיל בסביבה חומצית מאד (pH 1.5-2) . ככל שה- pH נעשה יותר בסיסי כך יורדת מידת פעילות האנזים . ב- PH גבוה מ- 5 האנזים עובר דנטורציה. 2.הטמפרטורה המיטבית היא בין 37 ל-42 מעלות 3. מעכבים  : חומר שנקרא שהוא פפטיד קצר באורך 6 חומצות אמיניות , נקשר לאתר הפעיל של האנזים וחוסם אותו.הפפסטטין אינו נמצא בקיבה . הוא בודד מחיידקים מסויימים המייצרים אותו ומנוצל לצרכי מחקר .



הגנת דופן הקיבה מפני פירוק עצמי על ידי הפפסין

מיצי הקיבה המכילים את החומצה והפפסין הם נוזלים רבי עוצמה . מגע איתם עלול לגרום לכוויה . ברור שהם עלולים לגרום לנזק לדופן הקיבה שבנוייה גם מחלבונים .נזק זה נמנע בשל המנגנונים הבאים : 1.הפרשת ריר בסיסי ע"י תאי הדופן . ריר צמיג זה מצפה על הדופן הפנימית של הקיבה ומגן עליה מפירוק. 2. יצירה מתמדת של תאי רירית חדשים המחליפים תאים שנפגעו . 3. הפרשת הפפסין בצורה לא פעילה כפפסינוגן. הפעלת הפפסין נעשית בקיבה . 4. כמות הפפסין והחומצה המופרשות עולה כשיש מזון בקיבה , ויורדת בין הארוחות . הבקרה על פעולת הפפסין : גירוי חוש הטעם והריח על ידי אכילת מזון או הרחתו או אפילו ראיית המזון . מעוררים את מערכת העצבים להעביר דחף עצבי אל הקיבה . הקיבה מגיבה לגירוי העצבי בשתי צורות א. הגברת ההפרשה של פפסינוגן וחומצה מלחית . ב.הפרשה של ההורמון גסטרין מתאים מיוחדים באיזור שוער הקיבה . הגסטרין מופרש ככל ההורמונים לדם ומגיע איתו חזרה לדופן הקיבה . הוא מגרה אותה להפרשת עוד פפסינוגן וחומצה מלחית ולמרות כל מנגנוני ההגנה הללו , לעיתים נוצרים אצל אנשים מסוימים פצעים בדופן הקיבה שגורמים למחלה שנקראת אולקוס.

Proteopedia Page Contributors and Editors (what is this?)

Amir Mitchell

Retrieved from "http://52.214.119.220/wiki/index.php/User:Amir_Mitchell/hebrew_pepsin"
Personal tools