Reverse Transcriptase (Hebrew)
From Proteopedia
(Difference between revisions)
| Line 7: | Line 7: | ||
אנזים מתעתק במהופך (Reverse Transcriptase, להלן RT) הוא אנזים שמקורו בנגיפים, ובעיקר נגיפים מקבוצת הרטרווירוסים. | אנזים מתעתק במהופך (Reverse Transcriptase, להלן RT) הוא אנזים שמקורו בנגיפים, ובעיקר נגיפים מקבוצת הרטרווירוסים. | ||
<br> | <br> | ||
| - | + | אנזים זה מזרז שלוש פעולות ביוכימיות הבאות ברצף אחת אחרי השנייה. התוצאה של שלוש פעולות אלה היא העתקה של החומר הגנטי של הנגיף מ-RNA חד-גדילי ל-DNA דו-גדילי. | |
| + | |||
<br> | <br> | ||
| + | שלוש הפעולות הן: | ||
<br> | <br> | ||
1. בניית גדיל DNA משלים על תבנית של RNA חד-גדילי; | 1. בניית גדיל DNA משלים על תבנית של RNA חד-גדילי; | ||
| Line 17: | Line 19: | ||
<br> | <br> | ||
<br> | <br> | ||
| - | התוצאה של שלוש פעולות אלו, הבאות ברצף אחת אחרי השנייה, היא העתקה של החומר הגנטי של הנגיף מ-RNA חד-גדילי ל-DNA דו-גדילי. | ||
<br> | <br> | ||
מולקולת ה-DNA הדו-גדילית יכולה להשתלב לתוך הגנום של התא המאכסן, ומשם לעבור תהליכים תאיים כמו שכפול ותעתוק. | מולקולת ה-DNA הדו-גדילית יכולה להשתלב לתוך הגנום של התא המאכסן, ומשם לעבור תהליכים תאיים כמו שכפול ותעתוק. | ||
| Line 26: | Line 27: | ||
האנזים התגלה בשנת 1970 על ידי הווארד טמין מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון ברטרווירוס התוקף עכברים. באותה שנה האנזים בודד באוניברסיטת MIT מרטרווירוס אחר התוקף תרנגולות, על ידי דיויד בולטימור. השניים קיבלו פרס נובל לרפואה על הישגיהם בשנת 1975. | האנזים התגלה בשנת 1970 על ידי הווארד טמין מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון ברטרווירוס התוקף עכברים. באותה שנה האנזים בודד באוניברסיטת MIT מרטרווירוס אחר התוקף תרנגולות, על ידי דיויד בולטימור. השניים קיבלו פרס נובל לרפואה על הישגיהם בשנת 1975. | ||
<br> | <br> | ||
| - | הקהילה המדעית התקשתה תחילה לקבל את הרעיון של תעתוק במהופך שכן הוא סותר את הדוֹגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית, | + | הקהילה המדעית התקשתה תחילה לקבל את הרעיון של תעתוק במהופך שכן הוא סותר את הדוֹגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית, לפיה קיים כיוון אחד של העברת מידע בתאים: DNA מתועתק למולקולת RNA, ומולקולת ה-RNA מתורגמת לחלבון. אופן העברת המידע לפי הדוגמה המרכזית נצפה באורגניזמים שונים ובתנאים שונים, ולכן נתפס עד אז כבלעדי בעולם החי. אולם לאור ההוכחות שהציגו טמין ובולטימור, והעובדה שהוכחות אלה היו בלתי תלויות זו בזו ונצפו במקביל במקומות שונים בעולם, התקבלה הכרה כי קיים בעולם החי גם תעתוק במהופך. |
<br> | <br> | ||
<br> | <br> | ||
| Line 37: | Line 38: | ||
| - | האנזים RT | + | האנזים RT מורכב משתי תת-יחידות השונות זו מזו, ולכן מסווג כ<scene name='76/761652/Heterodimer/1'>הטרודימר</scene> (הטרו = שונה, דימר = שתי תת-יחידות). אורכו <scene name='76/761652/Amino-acids_rt/5'>1000 חומצות אמיניות:</scene> 560 חומצות אמיניות בשרשרת A ו-440 חומצות אמיניות בשרשרת B. |
<br> | <br> | ||
באנזים RT אפשר למצוא <scene name='76/761652/Secondary-structure/2'>מבנים שניוניים</scene> שונים: כשליש מהחומצות האמיניות נמצאות במבנה שניוני של <scene name='76/761652/A_helix/1'>סלילי אלפא</scene>, וכרבע מהן נמצאות במבנה שניוני של <scene name='76/761652/B_sheet/1'>מישורי ביתא</scene>. המבנים השניוניים האלה תורמים ל<scene name='76/761652/Spacednarna/1'>מבנה המרחבי</scene> של האנזים כולו. מבנה מרחבי זה מאפשר קישור לגדיל <scene name='76/761652/Rna/1'>RNA</scene> (בירוק) המשמש סובסטרט ולגדילי ה-<scene name='76/761652/Dna/1'>DNA</scene> (בתכלת) הנוצרים לפיו. | באנזים RT אפשר למצוא <scene name='76/761652/Secondary-structure/2'>מבנים שניוניים</scene> שונים: כשליש מהחומצות האמיניות נמצאות במבנה שניוני של <scene name='76/761652/A_helix/1'>סלילי אלפא</scene>, וכרבע מהן נמצאות במבנה שניוני של <scene name='76/761652/B_sheet/1'>מישורי ביתא</scene>. המבנים השניוניים האלה תורמים ל<scene name='76/761652/Spacednarna/1'>מבנה המרחבי</scene> של האנזים כולו. מבנה מרחבי זה מאפשר קישור לגדיל <scene name='76/761652/Rna/1'>RNA</scene> (בירוק) המשמש סובסטרט ולגדילי ה-<scene name='76/761652/Dna/1'>DNA</scene> (בתכלת) הנוצרים לפיו. | ||
Revision as of 12:02, 26 June 2017
אנזים מתעתק במהופך
| |||||||||||
