Sodium-potassium ATPase (Hebrew)
From Proteopedia
| Line 4: | Line 4: | ||
<br> | <br> | ||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
| - | משאבת נתרן אשלגן היא קומפלקס חלבוני המעוגן ל[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%AA%D7%90 קרום התא] (ממברנה תאית) ומשמש [להעברה פעילה] של יוני נתרן ואשלגן אל מחוץ לתא ולתוכו, לצורך יצירת מפל ריכוזים ומתח חשמלי בין שני צידי הקרום המאפשר העברת חומרים דרך ממברנת התא ומספק את האנרגיה הדרושה כדי להעביר חומרים גם נגד כיוון מפל הריכוזים הטבעי שלהם [גרטי, 2009]. | + | משאבת נתרן אשלגן היא קומפלקס חלבוני המעוגן ל[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%AA%D7%90 קרום התא] (ממברנה תאית) ומשמש [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%91%D7%9C%D7%94_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%94 להעברה פעילה] של יוני נתרן ואשלגן אל מחוץ לתא ולתוכו, לצורך יצירת מפל ריכוזים ומתח חשמלי בין שני צידי הקרום המאפשר העברת חומרים דרך ממברנת התא ומספק את האנרגיה הדרושה כדי להעביר חומרים גם נגד כיוון מפל הריכוזים הטבעי שלהם [גרטי, 2009]. |
| - | ריכוז יוני ה[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%9F נתרן] בתוך התא נמוך יחסית לריכוזו מחוץ לתא. ריכוז יוני ה[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%9F אשלגן] מחוץ לתא נמוך יחסית לריכוזו בתוך התא. פעילות המשאבה יוצרת גרדיאנט [מפל ריכוזים] אלקטרוכימי של נתרן ואשלגן, שהינו חיוני לתאי בעלי חיים ([https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D ממלכת Animalia]), בהעברת שלושה יוני נתרן (+Na) ושני יוני אשלגן (+K) דרך ממברנת התא כנגד מפל הריכוזים שלהם - במהלך כל מחזור שאיבה. פעולת השאיבה הינה תהליך הצורך אנרגיה ומחייבת פירוק | + | ריכוז יוני ה[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%AA%D7%A8%D7%9F נתרן] בתוך התא נמוך יחסית לריכוזו מחוץ לתא. ריכוז יוני ה[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%92%D7%9F אשלגן] מחוץ לתא נמוך יחסית לריכוזו בתוך התא. פעילות המשאבה יוצרת גרדיאנט [מפל ריכוזים] אלקטרוכימי של נתרן ואשלגן, שהינו חיוני לתאי בעלי חיים ([https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D ממלכת Animalia]), בהעברת שלושה יוני נתרן (+Na) ושני יוני אשלגן (+K) דרך ממברנת התא כנגד מפל הריכוזים שלהם - במהלך כל מחזור שאיבה. פעולת השאיבה הינה תהליך הצורך אנרגיה ומחייבת פירוק (דהפוספורילציה) של מולקולת [https://he.wikipedia.org/wiki/ATP ATP]. |
מפל הריכוזים שנוצר מפעילות המשאבה מספק אנרגיה למספר פעולות תאיות כגון: שליטה על פוטנציאל ממברנלי, שמירה על גודל תא, שמירה על הומיאוסטאזיס pH, קליטה של נוטריינטים, מים ועוד. | מפל הריכוזים שנוצר מפעילות המשאבה מספק אנרגיה למספר פעולות תאיות כגון: שליטה על פוטנציאל ממברנלי, שמירה על גודל תא, שמירה על הומיאוסטאזיס pH, קליטה של נוטריינטים, מים ועוד. | ||
Revision as of 09:55, 16 June 2020
מבוא
You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia [1] or to the article describing Jmol [2] to the rescue.
משאבת נתרן אשלגן היא קומפלקס חלבוני המעוגן לקרום התא (ממברנה תאית) ומשמש להעברה פעילה של יוני נתרן ואשלגן אל מחוץ לתא ולתוכו, לצורך יצירת מפל ריכוזים ומתח חשמלי בין שני צידי הקרום המאפשר העברת חומרים דרך ממברנת התא ומספק את האנרגיה הדרושה כדי להעביר חומרים גם נגד כיוון מפל הריכוזים הטבעי שלהם [גרטי, 2009]. ריכוז יוני הנתרן בתוך התא נמוך יחסית לריכוזו מחוץ לתא. ריכוז יוני האשלגן מחוץ לתא נמוך יחסית לריכוזו בתוך התא. פעילות המשאבה יוצרת גרדיאנט [מפל ריכוזים] אלקטרוכימי של נתרן ואשלגן, שהינו חיוני לתאי בעלי חיים (ממלכת Animalia), בהעברת שלושה יוני נתרן (+Na) ושני יוני אשלגן (+K) דרך ממברנת התא כנגד מפל הריכוזים שלהם - במהלך כל מחזור שאיבה. פעולת השאיבה הינה תהליך הצורך אנרגיה ומחייבת פירוק (דהפוספורילציה) של מולקולת ATP. מפל הריכוזים שנוצר מפעילות המשאבה מספק אנרגיה למספר פעולות תאיות כגון: שליטה על פוטנציאל ממברנלי, שמירה על גודל תא, שמירה על הומיאוסטאזיס pH, קליטה של נוטריינטים, מים ועוד.
| |||||||||||
References
- ↑ Hanson, R. M., Prilusky, J., Renjian, Z., Nakane, T. and Sussman, J. L. (2013), JSmol and the Next-Generation Web-Based Representation of 3D Molecular Structure as Applied to Proteopedia. Isr. J. Chem., 53:207-216. doi:http://dx.doi.org/10.1002/ijch.201300024
- ↑ Herraez A. Biomolecules in the computer: Jmol to the rescue. Biochem Mol Biol Educ. 2006 Jul;34(4):255-61. doi: 10.1002/bmb.2006.494034042644. PMID:21638687 doi:10.1002/bmb.2006.494034042644
