P53 (hebrew)
From Proteopedia
(Difference between revisions)
| Line 1: | Line 1: | ||
==<center>'''P53'''</center>== | ==<center>'''P53'''</center>== | ||
| + | |||
<StructureSection load='1tup' size='340' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''> | <StructureSection load='1tup' size='340' side='right' caption='Caption for this structure' scene=''> | ||
This is a default text for your page '''P53 (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the < and > signs. | This is a default text for your page '''P53 (hebrew)'''. Click above on '''edit this page''' to modify. Be careful with the < and > signs. | ||
You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia <ref>DOI 10.1002/ijch.201300024</ref> or to the article describing Jmol <ref>PMID:21638687</ref> to the rescue. | You may include any references to papers as in: the use of JSmol in Proteopedia <ref>DOI 10.1002/ijch.201300024</ref> or to the article describing Jmol <ref>PMID:21638687</ref> to the rescue. | ||
| - | == | + | |
| + | == רקע == | ||
<scene name='70/702431/Helix/1'>אלפא הליקס</scene> | <scene name='70/702431/Helix/1'>אלפא הליקס</scene> | ||
| + | <p dir='rtl'> | ||
| + | <br> | ||
| + | חלבון p53 הוא פקטור שעתוק הנפוץ בתאים של יצורים רב תאיים. לחלבון זה חשיבות עליונה בהגנת התא במצבים בהם מנגנוני החלוקה של התא נפגעו. במצב רגיל, רמות הp53 בתא נמוכות, אך כאשר התרחשה פגיעה בגנום של התא וכתוצאה מכך התא מתחיל בתהליכי חלוקה לא מבוקרים (מצב הנגרם מחשיפה לקרינה או מחדירה של וירוס), תעלה רמת חלבוני הp53 . החלבון נקשר לאתרי בקרה שונים בגנום ובכך מעודד שעתוק של חלבונים שונים הגורמים לעצירת תהליך החלוקה. במקרים בהם הנזק שנגרם לתא גדול מדי ולא ניתן לתקנו, חלבון הp53 יגרום לעידוד שעתוק של חלבוני אפופטוזיס (תהליך מוות תאי מבוקר). | ||
<br> | <br> | ||
[http://www.example.com link title] | [http://www.example.com link title] | ||
<br> | <br> | ||
| - | == | + | </p> |
| + | == מבנה == | ||
| + | |||
<scene name='70/702431/Amino_acid/1'>חומצות אמינו</scene> | <scene name='70/702431/Amino_acid/1'>חומצות אמינו</scene> | ||
| - | == | + | <p dir='rtl'> |
| + | |||
| + | p53 הוא מבנה הומו טטרמרי המורכב מארבעה חלבונים זהים אשר כל אחד מכילה סך הכל 393 חומצות אמינו. | ||
| + | לחלבון שבעה אתרים פעילים סך הכל: | ||
| + | <br> | ||
| + | 1. אתר הפעלת השעתוק 1 (TAD - Trans activation domain) בחומצות האמינו 15-29. | ||
| + | <br> | ||
| + | 2. אתר הפעלת השעתוק 2 -( Activation Domain 2 ) בחומצות האמינו 43-63 | ||
| + | <br> | ||
| + | 3. אתר עשיר בחומצה האמינית פרולין (ח"א 64-91) | ||
| + | <br> | ||
| + | 4. קצה הC Terminal של החלבון (ח"א 364-393). אחראי על בקרת התהליכים האפופטוזים בתא. | ||
| + | <br> | ||
| + | 5. אתר זיהוי המאפשר כניסה לגרעין (NLS) הנמצא בקצה C Terminal של החלבון | ||
| + | <br> | ||
| + | 6. אזור החיבור בין ארבעת תת היחידות של החלבון במיקום 326-356 | ||
| + | <br> | ||
| + | 7. אתר הקישור לD.N.A (DBD ) במיקום 94-292. בעוד כל האתרים הפעילים האלו חיוניים לפעילותו התקינה של p53, אתר הקישור לD.N.A הוא האתר בו מתרחשות מרבית המוטציות שגורמות לאובדן פעילות החלבון ועל כן אתר זה הוא הנחקר ביותר | ||
| + | מבנה טטרמרי זה הינו מולקולה גמישה, ולכן קשה לחקרו באמצעות קריסטלוגרפיה. האנימציה המצורפת מתארת את שלושת תת היחידות הנחקרות ביותר של החלבון וכוללת את אתר הקשירה לD.N.A. ארבעת תת היחידות מחוברות אחת לשנייה בצורת קובייה, כאשר מולקולת הD.N.A עוברת לאורכה ומכל צד חובקות אותה שתי תת יחידות של החלבון. | ||
| + | <br> | ||
| + | </p> | ||
| + | == קישור החלבון לD.N.A == | ||
<scene name='70/702431/Arginin/1'>ארגינין</scene> | <scene name='70/702431/Arginin/1'>ארגינין</scene> | ||
== Structural highlights == | == Structural highlights == | ||
| Line 20: | Line 48: | ||
== References == | == References == | ||
<references/> | <references/> | ||
| + | </p> | ||
Revision as of 10:54, 9 June 2015
P53
| |||||||||||
References
- ↑ Hanson, R. M., Prilusky, J., Renjian, Z., Nakane, T. and Sussman, J. L. (2013), JSmol and the Next-Generation Web-Based Representation of 3D Molecular Structure as Applied to Proteopedia. Isr. J. Chem., 53:207-216. doi:http://dx.doi.org/10.1002/ijch.201300024
- ↑ Herraez A. Biomolecules in the computer: Jmol to the rescue. Biochem Mol Biol Educ. 2006 Jul;34(4):255-61. doi: 10.1002/bmb.2006.494034042644. PMID:21638687 doi:10.1002/bmb.2006.494034042644
</p>
