Reverse Transcriptase (Hebrew)
From Proteopedia
(Difference between revisions)
Line 8: | Line 8: | ||
<br> | <br> | ||
לאנזים זה שלוש פעולות ביוכימיות: | לאנזים זה שלוש פעולות ביוכימיות: | ||
+ | <br> | ||
<br> | <br> | ||
1. בניית גדיל DNA משלים על תבנית של RNA חד-גדילי; | 1. בניית גדיל DNA משלים על תבנית של RNA חד-גדילי; | ||
Line 14: | Line 15: | ||
<br> | <br> | ||
3. בניית גדיל DNA משלים על תבנית של DNA חד-גדילי. | 3. בניית גדיל DNA משלים על תבנית של DNA חד-גדילי. | ||
+ | <br> | ||
<br> | <br> | ||
התוצאה של שלוש פעולות אלו, הבאות ברצף אחת אחרי השנייה, היא העתקה של החומר הגנטי של הנגיף – RNA חד-גדילי – לתוך מולקולת DNA דו-גדילי. | התוצאה של שלוש פעולות אלו, הבאות ברצף אחת אחרי השנייה, היא העתקה של החומר הגנטי של הנגיף – RNA חד-גדילי – לתוך מולקולת DNA דו-גדילי. | ||
Line 21: | Line 23: | ||
הנגיף המפורסם ביותר הנושא את האנזים RT הוא נגיף ה-HIV הגורם לתסמונת הכשל החיסוני הנרכש (AIDS) בבני אדם. התאים המאכסנים העיקריים של הנגיף הם לימפוציטים מסוג T מסייעים (T Helpers). | הנגיף המפורסם ביותר הנושא את האנזים RT הוא נגיף ה-HIV הגורם לתסמונת הכשל החיסוני הנרכש (AIDS) בבני אדם. התאים המאכסנים העיקריים של הנגיף הם לימפוציטים מסוג T מסייעים (T Helpers). | ||
<br> | <br> | ||
+ | <br> | ||
האנזים התגלה בשנת 1970 על ידי הווארד טמין מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון ברטרווירוס התוקף עכברים. באותה שנה האנזים בודד באוניברסיטת MIT מרטרווירוס אחר התוקף תרנגולות, על ידי דיויד בולטימור. השניים קיבלו פרס נובל לרפואה על הישגיהם בשנת 1975. | האנזים התגלה בשנת 1970 על ידי הווארד טמין מאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון ברטרווירוס התוקף עכברים. באותה שנה האנזים בודד באוניברסיטת MIT מרטרווירוס אחר התוקף תרנגולות, על ידי דיויד בולטימור. השניים קיבלו פרס נובל לרפואה על הישגיהם בשנת 1975. | ||
+ | <br> | ||
הקהילה המדעית התקשתה תחילה לקבל את הרעיון של תעתוק במהופך שכן הוא סותר את הדוֹגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית, הגורסת כי DNA מתועתק ל-RNA המתורגם לחלבון. אולם לאור ההוכחות שהציגו טמין ובולטימור, האפשרות של תעתוק במהופך לבסוף התקבלה. | הקהילה המדעית התקשתה תחילה לקבל את הרעיון של תעתוק במהופך שכן הוא סותר את הדוֹגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית, הגורסת כי DNA מתועתק ל-RNA המתורגם לחלבון. אולם לאור ההוכחות שהציגו טמין ובולטימור, האפשרות של תעתוק במהופך לבסוף התקבלה. | ||
- | מבנה ותפקוד האנזים RT | + | <br> |
+ | <br> | ||
+ | |||
+ | |||
+ | == מבנה ותפקוד האנזים RT == | ||
+ | |||
+ | |||
האנזים RT הוא הטרודימר (הטרו = שונה, דימר = בנוי משתי תת-יחידות) שאורכו 1000 חומצות אמיניות: 560 חומצות אמיניות בשרשרת A ו-440 חומצות אמיניות בשרשרת B. כשליש מהחומצות האמיניות נמצאות במבנה שניוני של סלילי אלפא, וכרבע מהן נמצאות במבנה שניוני של מישורי ביתא. המבנים השניוניים האלה תורמים למבנה המרחבי של האנזים כולו. | האנזים RT הוא הטרודימר (הטרו = שונה, דימר = בנוי משתי תת-יחידות) שאורכו 1000 חומצות אמיניות: 560 חומצות אמיניות בשרשרת A ו-440 חומצות אמיניות בשרשרת B. כשליש מהחומצות האמיניות נמצאות במבנה שניוני של סלילי אלפא, וכרבע מהן נמצאות במבנה שניוני של מישורי ביתא. המבנים השניוניים האלה תורמים למבנה המרחבי של האנזים כולו. | ||
הפעילות האנזימטית של RT מתבצעת כולה על ידי שרשרת A (שרשרת B אינה פעילה אנזימטית כלל). בתוך שרשרת A ישנם חמישה אזורים מוגדרים המשתתפים בפעילות האנזימטית של RT: | הפעילות האנזימטית של RT מתבצעת כולה על ידי שרשרת A (שרשרת B אינה פעילה אנזימטית כלל). בתוך שרשרת A ישנם חמישה אזורים מוגדרים המשתתפים בפעילות האנזימטית של RT: |
Revision as of 10:39, 15 June 2017
אנזים מתעתק במהופך
|