Myosin (hebrew)
From Proteopedia
(Difference between revisions)
| Line 64: | Line 64: | ||
</p> | </p> | ||
[[Image:Myosin Actin.jpg|thumb|500px|center|סיבי האקטין והמיוזין, ניתן לראות את הראש המוטורי בשלבי החיבור השונים לסיב האקטין]] | [[Image:Myosin Actin.jpg|thumb|500px|center|סיבי האקטין והמיוזין, ניתן לראות את הראש המוטורי בשלבי החיבור השונים לסיב האקטין]] | ||
| - | <p dir='rtl'> | + | <p dir='rtl'><br> |
| - | הקשר בין כל גורמים אלה הוא בעובדה שהמולקולות בעלות הסיבים הדקים (אקטין, טרופומיוזין וטרופונין) מצויות במבנה מלופף סביב הסיבים העבים לאורך השריר (מיוזין). המבנה המרחבי של הקומפלקס אקטין-טרופומיוזין-טרופונין, אשר במצב קשור חוסם את אתרי הקשירה לאקטין, מונע את התקשרות האקטין למיוזין וכך גם אינו מאפשר את התכווצות השריר. מנגנון התכווצות השרירים מבוסס על כושר התנועה של "ראשי" מולקולות המיוזין.<br> | + | הקשר בין כל גורמים אלה הוא בעובדה שהמולקולות בעלות הסיבים הדקים (אקטין, טרופומיוזין וטרופונין) מצויות במבנה מלופף סביב הסיבים העבים לאורך השריר (מיוזין). המבנה המרחבי של הקומפלקס אקטין-טרופומיוזין-טרופונין, אשר במצב קשור חוסם את אתרי הקשירה לאקטין, מונע את התקשרות האקטין למיוזין וכך גם אינו מאפשר את התכווצות השריר. מנגנון התכווצות השרירים מבוסס על כושר התנועה של "ראשי" מולקולות המיוזין.<br><br> |
[https://www.youtube.com/watch?v=eSACVKKALWs הסרטון הבא] ממחיש את מבנה סיבי החלבון בשריר.<br> | [https://www.youtube.com/watch?v=eSACVKKALWs הסרטון הבא] ממחיש את מבנה סיבי החלבון בשריר.<br> | ||
| - | קיימים ארבעה שלבים הגורמים לתנועתם:<br> | + | קיימים ארבעה שלבים הגורמים לתנועתם:<br><br> |
1 השלב הראשון נקרא "מחובר" (attached) . בשלב זה, יש צורך לגרום לתנועה של מולקולות הטרופונין והטרופומיוזין, כיוון שהן חוסמות את אתרי הקישור. תהליך זה מתבצע על ידי קשירת יוני סידן לטרופומיוזין. קשירה זו גורמת לטרופומיוזין לנוע מאתר הקישור וכך מתאםשרת אינטראקציה מרחבית בין האקטין למיוזין.<br> | 1 השלב הראשון נקרא "מחובר" (attached) . בשלב זה, יש צורך לגרום לתנועה של מולקולות הטרופונין והטרופומיוזין, כיוון שהן חוסמות את אתרי הקישור. תהליך זה מתבצע על ידי קשירת יוני סידן לטרופומיוזין. קשירה זו גורמת לטרופומיוזין לנוע מאתר הקישור וכך מתאםשרת אינטראקציה מרחבית בין האקטין למיוזין.<br> | ||
| - | <scene name='84/846751/Actin_binding_site/2'>ניתן לראות בהדמיה את אתר הקישור לאקטין</scene><br> | + | <scene name='84/846751/Actin_binding_site/2'>ניתן לראות בהדמיה את אתר הקישור לאקטין</scene><br><br> |
2 "משוחרר" (release) - בשלב השני ATP נקשר למולקולת המיוזין. דבר זה גורם לשחרור הקשר בין המיוזין לאקטין, ולשרירים להיות במצב נוקשה.<br> | 2 "משוחרר" (release) - בשלב השני ATP נקשר למולקולת המיוזין. דבר זה גורם לשחרור הקשר בין המיוזין לאקטין, ולשרירים להיות במצב נוקשה.<br> | ||
| - | <scene name='84/846751/Atp_binding_site/1'>ATPניתן לראות את אתרי הקישור ל</scene><br> | + | <scene name='84/846751/Atp_binding_site/1'>ATPניתן לראות את אתרי הקישור ל</scene><br><br> |
3"דרוך" (cocked) – בשלב השלישי מתרחשת הידרוליזה של מולקולת ATP המחוברת לראש המיוזין. תוצרי ההידרוליזה (ADP+Pi) נשארים קשורים ל"ראש" המולקולה, ובכך גורמים למעין פעולת דריכה, בדומה לדריכה בכלי ירייה.<br> | 3"דרוך" (cocked) – בשלב השלישי מתרחשת הידרוליזה של מולקולת ATP המחוברת לראש המיוזין. תוצרי ההידרוליזה (ADP+Pi) נשארים קשורים ל"ראש" המולקולה, ובכך גורמים למעין פעולת דריכה, בדומה לדריכה בכלי ירייה.<br> | ||
| - | <scene name='84/846751/Atp_binding_site_nucleotide/1'>(ירוק)ADPניתן לראות את אתרי הקישור הנפרדים של הפוספט(ורוד) ו</scene><br> | + | <scene name='84/846751/Atp_binding_site_nucleotide/1'>(ירוק)ADPניתן לראות את אתרי הקישור הנפרדים של הפוספט(ורוד) ו</scene><br><br> |
4 "הפעלת כוח" (force generating) - בשלב הרביעי, שחרור תוצר ההידרוליזה (Pi) גורם לחיזוק ההתקשרות בין האקטין למיוזין ולהתגבשות המבנה המשותף בכוחות דחיפה ודחיסה.<br><br> | 4 "הפעלת כוח" (force generating) - בשלב הרביעי, שחרור תוצר ההידרוליזה (Pi) גורם לחיזוק ההתקשרות בין האקטין למיוזין ולהתגבשות המבנה המשותף בכוחות דחיפה ודחיסה.<br><br> | ||
Revision as of 09:00, 7 July 2020
הראש המוטורי-II מיוזין
| |||||||||||
References
מנגנון פעולת השריר- מכון דוידסון
השלד התוך תאי - המחלקה להוראת המדעים מכון ויצמן
