Human Insulin Degrading Enzyme (Hebrew)
From Proteopedia
(Difference between revisions)
| Line 47: | Line 47: | ||
==<center>'''פונקציות וחשיבות קלינית'''</center>== | ==<center>'''פונקציות וחשיבות קלינית'''</center>== | ||
<p dir='rtl'> | <p dir='rtl'> | ||
| - | האנזים מפרק האינסולין אובחן לראשונה בשנת 1949 כבעל היכולת לפרק את ההורמון אינסולין (ומכאן אפוא נגזר שמו). הסובסטרט [http://proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_(Hebrew) אינסולין] מורכב משתי שרשרות פוליפפטידיות; שרשרת ה-A הבנויה מ-21 חומצות אמינו ושרשרת ה-B הבנויה מ-30 חומצות אמינו. שתי השרשרות מחוברות באמצעות קשרים די-סולפידיים ומקופלות יחד (ולמרות זאת, מעניין לציין שהאנזים אינו מפרק את הקשרים האלו בקטליזה של אינסולין!). בשנת 1988 התגלה כי אנזים זה חותך באופן ספציפי את שרשרת B (בעוד שחיתוך בשרשרת זו אינו ספציפי דווקא). לאחר מכן, בהשוואה שעשו עם פרוטאזות שונות התגלה שאנזים זה מסוגל לבצע פעילות קטאליטית על סובסטרטים שונים, ביניהם ההורמונים גלוקגון (אנטגוניסט לאינסולין), TFG-alpha וביטא אנדרופין, אך האנזים מתאפיין [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_(%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94) באפיניות] הגבוהה ביותר לאינסולין. בנוסף לרגולציה על הורמונים אלו, בשנת 1994 הראו כי לאנזים IDE יש תפקיד גם בפירוק של החלבון [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93_%D7%91%D7%98%D7%90 עמילואיד-ביטא], חלבון שהצטברותו (אגרגציה) בתא נמצאת בקורלציה עם [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8 מחלת האלצהיימר]. מניסויים גנטיים על עכברים עולה כי גם קיימת קורלציה למחלה המטאבולית [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%92_2 סכרת סוג 2]. בניסויים אלו עשו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%90%D7%95%D7%98_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99 נוקאוט גנטי] לגן IDE ויצרו עכברים עם[http://www.informatics.jax.org/glossary/loss-of-function מוטציות חסר] אשר אינם מסוגלים לייצר את האנזים. אצל עכברים טראנסגנים אלו הולך ומצטבר אינסולין לאורך זמן (כיוון שאין מי שיפרק אותו ויבקר את רמתו), מצב המכונה [https://en.wikipedia.org/wiki/Hyperinsulinemia היפראינסולינמיה] ובסופו של דבר נוצר מצב של לאי סבילות לגלוקוז, המאפיין את מחלת הסכרת. | + | האנזים מפרק האינסולין אובחן לראשונה בשנת 1949 כבעל היכולת לפרק את ההורמון אינסולין (ומכאן אפוא נגזר שמו). הסובסטרט [http://proteopedia.org/wiki/index.php/Insulin_(Hebrew) אינסולין] מורכב משתי שרשרות פוליפפטידיות; שרשרת ה-A הבנויה מ-21 חומצות אמינו ושרשרת ה-B הבנויה מ-30 חומצות אמינו. שתי השרשרות מחוברות באמצעות קשרים די-סולפידיים ומקופלות יחד (ולמרות זאת, מעניין לציין שהאנזים אינו מפרק את הקשרים האלו בקטליזה של אינסולין!). בשנת 1988 התגלה כי אנזים זה חותך באופן ספציפי את שרשרת B (בעוד שחיתוך בשרשרת זו אינו ספציפי דווקא). לאחר מכן, בהשוואה שעשו עם פרוטאזות שונות התגלה שאנזים זה מסוגל לבצע פעילות קטאליטית על סובסטרטים שונים, ביניהם ההורמונים גלוקגון (אנטגוניסט לאינסולין), TFG-alpha וביטא אנדרופין, אך האנזים מתאפיין [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA_(%D7%9B%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%94) באפיניות] הגבוהה ביותר לאינסולין. בנוסף לרגולציה על הורמונים אלו, בשנת 1994 הראו כי לאנזים IDE יש תפקיד גם בפירוק של החלבון [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%93_%D7%91%D7%98%D7%90 עמילואיד-ביטא], חלבון שהצטברותו (אגרגציה) בתא נמצאת בקורלציה עם [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%9C%D7%A6%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9E%D7%A8 מחלת האלצהיימר]. מניסויים גנטיים על עכברים עולה כי גם קיימת קורלציה למחלה המטאבולית [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%AA_%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%92_2 סכרת סוג 2]. בניסויים אלו עשו [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%90%D7%95%D7%98_%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99 נוקאוט גנטי] לגן המקודד ל-IDE ויצרו עכברים עם[http://www.informatics.jax.org/glossary/loss-of-function מוטציות חסר] אשר אינם מסוגלים לייצר את האנזים. אצל עכברים טראנסגנים אלו הולך ומצטבר אינסולין לאורך זמן (כיוון שאין מי שיפרק אותו ויבקר את רמתו), מצב המכונה [https://en.wikipedia.org/wiki/Hyperinsulinemia היפראינסולינמיה] ובסופו של דבר נוצר מצב של לאי סבילות לגלוקוז, המאפיין את מחלת הסכרת. |
<br> | <br> | ||
<br> | <br> | ||
Revision as of 13:39, 13 July 2020
| |||||||||||
