Myosin (hebrew)
From Proteopedia
(Difference between revisions)
| Line 33: | Line 33: | ||
איזופורמים שונים של חלבון המיוזין מצויים ברוב התאים האאוקריוטים. אנו בחרנו להתמקד באיזופורם של תאי שריר. | איזופורמים שונים של חלבון המיוזין מצויים ברוב התאים האאוקריוטים. אנו בחרנו להתמקד באיזופורם של תאי שריר. | ||
כל מולקולת חלבון מיוזין בנויה משני "ראשים" ו"זנב" אחד ארוך במבנה צר.המיוזין מסודר בצורה של סיב, כאשר מספר מולקולות מלופפות באזור זנבותיהן והראשים פונים לכיוונים מנוגדים. | כל מולקולת חלבון מיוזין בנויה משני "ראשים" ו"זנב" אחד ארוך במבנה צר.המיוזין מסודר בצורה של סיב, כאשר מספר מולקולות מלופפות באזור זנבותיהן והראשים פונים לכיוונים מנוגדים. | ||
| - | ה"זנב" מורכב משני שרשראות של חומצות אמיניות המאורגנות כל אחת במבנה של אלפא הליקס. השרשראות מלופפות זו על זו במבנה סליל כפול (בדומה למבנה הדנ"א). | + | ה"זנב" מורכב משני שרשראות של חומצות אמיניות המאורגנות כל אחת במבנה של אלפא הליקס. השרשראות מלופפות זו על זו במבנה סליל כפול (בדומה למבנה הדנ"א). |
| - | + | ||
ה"ראשים" נמצאים בקצה המולקולה ובהם מתקיימות שני פעולות המשמשות כמעין מנוע מולקולרי הממיר אנרגיה כימית לארגיה מכנית:<br> | ה"ראשים" נמצאים בקצה המולקולה ובהם מתקיימות שני פעולות המשמשות כמעין מנוע מולקולרי הממיר אנרגיה כימית לארגיה מכנית:<br> | ||
א. פעילות ATPase : פירוק מולקולת ATP ל ADP+Pi. <br> | א. פעילות ATPase : פירוק מולקולת ATP ל ADP+Pi. <br> | ||
| - | ב. פעילות מוטורית: מאפשרת את התנועה של סיבי השריר.<br> | + | ב. פעילות מוטורית: מאפשרת את התנועה של סיבי השריר.<ref> |
| + | [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/protein/P10587/ מידע על החלבון מיוזין מתוך NCBI]</ref><br> | ||
<scene name='84/846751/All_chains_together/2'>ניתן לראות בהדמיה שני ראשי מיוזין מחוברים באזור הצוואר ועם זנבות מלופפים</scene> | <scene name='84/846751/All_chains_together/2'>ניתן לראות בהדמיה שני ראשי מיוזין מחוברים באזור הצוואר ועם זנבות מלופפים</scene> | ||
| Line 58: | Line 58: | ||
על מנת שחלבון המיוזין יבצע את פעילותו המוטורית עליו להיקשר לסיב האקטין. | על מנת שחלבון המיוזין יבצע את פעילותו המוטורית עליו להיקשר לסיב האקטין. | ||
| - | הקשר בין מולקולות האקטין למיוזין מתבצע באזור ה"ראשים" של מולקולות המיוזין, בשתי אתרי קישור: האתר הראשון מורכב מ - 13 חומצות אמינו (667-689), רובן פולריות, היוצרות קשרי מימן. האתר השני מורכב מ - 15 חומצות אמינו (768-782), רובן פולריות וטעונות חיובית, היוצרות קשרי מימן וקשרים יוניים.<br><br> | + | הקשר בין מולקולות האקטין למיוזין מתבצע באזור ה"ראשים" של מולקולות המיוזין, בשתי אתרי קישור: האתר הראשון מורכב מ - 13 חומצות אמינו (667-689), רובן פולריות, היוצרות קשרי מימן. האתר השני מורכב מ - 15 חומצות אמינו (768-782), רובן פולריות וטעונות חיובית, היוצרות קשרי מימן וקשרים יוניים.<ref> |
| + | [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/protein/P10587/ מידע על החלבון מיוזין מתוך NCBI]</ref><br><br> | ||
בהדמיה ניתן לראות את <scene name='84/846751/Actin_binding_site/2'>אתר הקישור לאקטין</scene><br> | בהדמיה ניתן לראות את <scene name='84/846751/Actin_binding_site/2'>אתר הקישור לאקטין</scene><br> | ||
Revision as of 12:08, 14 July 2020
הראש המוטורי-II מיוזין
| |||||||||||
References
- ↑ שלד התא - מכון דוידסון
- ↑ השלד התוך תאי - המחלקה להוראת המדעים מכון ויצמן
- ↑ מידע על מיוזין מויקיפדיה
- ↑ מידע על החלבון מיוזין מתוך NCBI
- ↑ מידע על החלבון מיוזין מתוך NCBI
- ↑ מידע על מיוזין מויקיפדיה
- ↑ מנגנון פעולת השריר- מכון דוידסון
- ↑ Roopnarine, Osha, and Leslie A. Leinwand. "Functional analysis of myosin mutations that cause familial hypertrophic cardiomyopathy." Biophysical journal 75.6 (1998): 3023-3030.
