גילוי החלבון

אקטין נצפה לראשונה במיקרוסקופ ב-1887 על ידי ו"ד הליבורטון, שבודד מתא שריר חלבון שגרם לקרישת תמצית מיוזין למרות זאת, הליבורטון לא הצליח לאפיין יותר את החלבון שראה וגילוי האקטין יוחס לברונו פ' שטאוב, ביוכימאי צעיר שעבד במעבדתו של אלברט סנט-דיאורד במכון לכימיה רפואית באוניברסיטת סגד שבהונגריה. ב-1942 פיתח שטאוב טכניקה חדשנית לבידוד חלבון מהשריר שאפשרה לו לבודד כמויות גדולות יחסית של אקטין טהור, בשיטה הדומה לזו שמשתמשים בה כיום לבידוד האקטין

מבנה החלבון

המבנה המרחבי של סיב אקטין הבנוי מ13 תת יחידות

האקטין מהווה בין 20%-25% מחלבוני המיופברילה

   כל מיופבריליה בנויה ממספר רב של מיופלמנטים שאחראים על התכווצות השריר

האקטין מורכב משתי רצועות דמויות מחרוזת הכרוכות על עצמן זו על גבי זו בצורת סליל לוליאני

תפקיד החלבון

תמיכה מכנית בקרום התא קביעת צורת התא תנועת התא השתתפות בסוגים מסוימים של צומתי תאים מתן אפשרות להעברת ציטופלזמה מתא לתא כיווץ התא בזמן חלוקת התא בתאי השריר, השתתפות בכיווץ התא יחד עם מולקולות מיוזין