Sandbox pah
From Proteopedia
Line 16: | Line 16: | ||
<div dir='rtl'> 2. דומיין קטליטי - (חומצות אמיניות 143 - 410) - מרכב מ-13 סלילי אלפא ומ- 8 משטחי ביתא היוצרים מבנה דמוי סל המהווה את האתר הפעיל. האתר הפעיל מרכב מ-34 חומצות אמיניות, רובן הידרופוביות, מלבד 3 שיירים טעונים של החומצה הגלוטמית , 2 שיירים טעונים של היסטידין וחומצה אמינית אחת מסוג טירוזין. בנוסף מצוי באתר הפעיל [http://he.wikipedia.org/wiki/קופקטור הקופקטור] טטרהידרוביופטרין BH4. ( <scene name='Sandbox_pah/Pah_monomer_with_bh4_and_fe/3'>לחץ כאן </scene> למבנה תלת מימדי של המונומר עם הדגשת ה- BH4). בתחתית האתר הפעיל ממוקם יון ברזל הקשור להיסטידין 285, היסטידין 290 וחומצה גלוטמית 330 ( | <div dir='rtl'> 2. דומיין קטליטי - (חומצות אמיניות 143 - 410) - מרכב מ-13 סלילי אלפא ומ- 8 משטחי ביתא היוצרים מבנה דמוי סל המהווה את האתר הפעיל. האתר הפעיל מרכב מ-34 חומצות אמיניות, רובן הידרופוביות, מלבד 3 שיירים טעונים של החומצה הגלוטמית , 2 שיירים טעונים של היסטידין וחומצה אמינית אחת מסוג טירוזין. בנוסף מצוי באתר הפעיל [http://he.wikipedia.org/wiki/קופקטור הקופקטור] טטרהידרוביופטרין BH4. ( <scene name='Sandbox_pah/Pah_monomer_with_bh4_and_fe/3'>לחץ כאן </scene> למבנה תלת מימדי של המונומר עם הדגשת ה- BH4). בתחתית האתר הפעיל ממוקם יון ברזל הקשור להיסטידין 285, היסטידין 290 וחומצה גלוטמית 330 ( | ||
<scene name='Sandbox_pah/Pah_monomer_with_bh4_and_fe/5'> לחץ כאן </scene> לצפיה באתר הפעיל בהגדלה - שים לב ליון הברזל המסומן בורוד ).האיזור מסומן בירוק על התמונה </div> | <scene name='Sandbox_pah/Pah_monomer_with_bh4_and_fe/5'> לחץ כאן </scene> לצפיה באתר הפעיל בהגדלה - שים לב ליון הברזל המסומן בורוד ).האיזור מסומן בירוק על התמונה </div> | ||
+ | |||
<div dir='rtl'> 3. דומיין האוליגומריזציה (מחומצה אמינית 411 ועד לחומצה אמינית 452 הנמצאת בקצה ה-C טרמינלי של השרשרת) - מרכב משני משטחי ביתא אנטי מקבילים ומסליל אלפא אחד.האיזור מסומן בכחול על התמונה </div> | <div dir='rtl'> 3. דומיין האוליגומריזציה (מחומצה אמינית 411 ועד לחומצה אמינית 452 הנמצאת בקצה ה-C טרמינלי של השרשרת) - מרכב משני משטחי ביתא אנטי מקבילים ומסליל אלפא אחד.האיזור מסומן בכחול על התמונה </div> | ||
[[Image:Pah.png|250px ]] | [[Image:Pah.png|250px ]] | ||
Line 25: | Line 26: | ||
<div dir='rtl'>באיזור השמאלי העליון, מסומנים כנקודות צהובות על הגרף, מופיעים משטחי ביתא. ניתן לזהות את משטחי הביתא המסומנים בצהוב גם במודל התלת מימדי של <scene name='Sandbox_pah/Monomer_pah/2'>המונומר </scene>. | <div dir='rtl'>באיזור השמאלי העליון, מסומנים כנקודות צהובות על הגרף, מופיעים משטחי ביתא. ניתן לזהות את משטחי הביתא המסומנים בצהוב גם במודל התלת מימדי של <scene name='Sandbox_pah/Monomer_pah/2'>המונומר </scene>. | ||
באיזור השמאלי התחתון, מסומנים כנקודות ורודות על הגרף, מופיעים סלילי אלפא הניתנים לזיהוי בצבע דומה גם במודל התלת מימדי של <scene name='Sandbox_pah/Monomer_pah/2'>המונומר </scene>.</div> | באיזור השמאלי התחתון, מסומנים כנקודות ורודות על הגרף, מופיעים סלילי אלפא הניתנים לזיהוי בצבע דומה גם במודל התלת מימדי של <scene name='Sandbox_pah/Monomer_pah/2'>המונומר </scene>.</div> | ||
+ | =====<div dir='rtl'> גרף רמצ'נדראן של דימר </div>===== | ||
+ | <div dir='rtl'> <scene name='Sandbox_pah/Dimer_pah/2'>בגרף רמצ'נדראן </scene>של <scene name='Sandbox_pah/Dimer_pah/1'> דימר</scene> נוכל לראות שהוכפלו המבנים השניוניים של המונומר, והמבנים השניוניים המרכיבים את הדימר של פנילאלנין הידרוקסילאז זהים למונומר, אך כמותם גדולה יותר.</div> | ||
Line 30: | Line 33: | ||
<div dir='rtl'>מבנה רביעוני של חלבון נוצר כאשר שרשרות חלבון בעלות מבנה שלישוני מתאחדות ויוצרות אוליגומר. פנילאלנין הידרוקסילאז מאופיין בשני מבנים רביעונים פעילים הנמצאים בשוו"מ - מבנה של <scene name='Sandbox_pah/Dimer_pah/1'>דימר </scene> ומבנה של טטרמר (מודל של טטרמר מופיע בתמונה השמאלית למעלה). שני המבנים פעילים בזירוז התגובה להפיכת פנילאלנין לטירוזין, אך פעילותו של הדימר יעילה פחות מזו של הטטרמר. </div> צפיה בדימר ובטטרמר מאפשרת הבנה של האופן בו נוצר המבנה הרביעוני של פניל אלנין הידרוקסילאז. כאמור, בדומיין האחראי לאוליגומריזציה ישנו סליל אלפא. בתהליך יצירת הדימר והטטרמר נצמדים סלילי האלפא של המונומרים השונים אלו לאלו ובאמצעות שחלוף דומיינים יוצרים מבנה של סליל מלופף. באופן הזה מתקבל מבנה רביעוני פעיל של החלבון פנילאלנין הידרוקסילאז, ומתאפשר תפקודו כזרז.</div> | <div dir='rtl'>מבנה רביעוני של חלבון נוצר כאשר שרשרות חלבון בעלות מבנה שלישוני מתאחדות ויוצרות אוליגומר. פנילאלנין הידרוקסילאז מאופיין בשני מבנים רביעונים פעילים הנמצאים בשוו"מ - מבנה של <scene name='Sandbox_pah/Dimer_pah/1'>דימר </scene> ומבנה של טטרמר (מודל של טטרמר מופיע בתמונה השמאלית למעלה). שני המבנים פעילים בזירוז התגובה להפיכת פנילאלנין לטירוזין, אך פעילותו של הדימר יעילה פחות מזו של הטטרמר. </div> צפיה בדימר ובטטרמר מאפשרת הבנה של האופן בו נוצר המבנה הרביעוני של פניל אלנין הידרוקסילאז. כאמור, בדומיין האחראי לאוליגומריזציה ישנו סליל אלפא. בתהליך יצירת הדימר והטטרמר נצמדים סלילי האלפא של המונומרים השונים אלו לאלו ובאמצעות שחלוף דומיינים יוצרים מבנה של סליל מלופף. באופן הזה מתקבל מבנה רביעוני פעיל של החלבון פנילאלנין הידרוקסילאז, ומתאפשר תפקודו כזרז.</div> | ||
- | ===<div dir='rtl'> פעילות האנזים פנילאלנין הידרוקסילאז </div>=== | + | ===<div dir='rtl'> פעילות האנזים פנילאלנין הידרוקסילאז וחשיבותו </div>=== |
<div dir='rtl'> פנילאלנין הידרוקסילאז משתייך למשפחת חלבונים אשר מזרזים תגובת הידרוקסילציה של טבעות ארומטיות. הוא מזרז הפיכתה של פנילאלנין לטירוזין באמצעות הוספת קבוצה קרבוקסילית לטבעת. | <div dir='rtl'> פנילאלנין הידרוקסילאז משתייך למשפחת חלבונים אשר מזרזים תגובת הידרוקסילציה של טבעות ארומטיות. הוא מזרז הפיכתה של פנילאלנין לטירוזין באמצעות הוספת קבוצה קרבוקסילית לטבעת. | ||
<u>פנילאלנין</u> היא חומצה אמינית חיונית שמשתתפת בתהליך יצירת נוירוטרנסמיטרים האחראיים לפעילות תקינה של המוח. | <u>פנילאלנין</u> היא חומצה אמינית חיונית שמשתתפת בתהליך יצירת נוירוטרנסמיטרים האחראיים לפעילות תקינה של המוח. | ||
- | ניתן לקבל חומצה אמינית זו ממזון כמו מוצרי בשר, חלב וקטניות. כמו כן היא נמצאת במזונות עמילניים (כמו תפ"א, פסטב, תירס) | + | ניתן לקבל חומצה אמינית זו ממזון כמו מוצרי בשר, חלב וקטניות. כמו כן היא נמצאת במזונות עמילניים (כמו תפ"א, פסטב, תירס) . פנילאלנין מופיע בחלב אם של יונקים ומשמש כחומר משכך כאבים ונוגד דיכאון. |
מבנה הכימי של חומצה אמינית:</div> | מבנה הכימי של חומצה אמינית:</div> | ||
<div dir='rtl'>[[Image:Phenylalanine.png|150px]]</div> | <div dir='rtl'>[[Image:Phenylalanine.png|150px]]</div> | ||
<div dir='rtl'> חומצה אמינית זו מסונתזת ע"י יצורים חיים כמו פטריות, צמחים ומיקרואורגניזמים אחרים ולא מסונתזת בגוף האדם, לכן האדם חייב לקבל אותה ממזון. (2) | <div dir='rtl'> חומצה אמינית זו מסונתזת ע"י יצורים חיים כמו פטריות, צמחים ומיקרואורגניזמים אחרים ולא מסונתזת בגוף האדם, לכן האדם חייב לקבל אותה ממזון. (2) | ||
שימושים נוספים בפנילאלנין: | שימושים נוספים בפנילאלנין: | ||
- | משתמשים בפנילאלנין כתוסף מזון לבעלי חיים, לספורטאים, לייצור אספרטאם (ממתיק מלאכותי למשקאות מוגזים, גומי לעיסה ומזון אחר). | + | משתמשים בפנילאלנין כתוסף מזון לבעלי חיים, לספורטאים, לייצור אספרטאם (ממתיק מלאכותי למשקאות מוגזים, גומי לעיסה ומזון אחר).(1) |
<u>טירוזין</u> הוא חומצה אמינית המשמשת לתהליכים שונים בגוף ובמיוחד ידועה כבסיס להורמון תירוקסין המופרש מבלוטת התריס ואחראי על חילוף החומרים בגוף. (3) | <u>טירוזין</u> הוא חומצה אמינית המשמשת לתהליכים שונים בגוף ובמיוחד ידועה כבסיס להורמון תירוקסין המופרש מבלוטת התריס ואחראי על חילוף החומרים בגוף. (3) | ||
חומצה אמינית זו מתקבלת ע"י פירוק של חומצה אמינית פנילאלנין ע"י אנזים פניל אלאנין הידרוקסילאז ולכן אינה חיונית (אין צורך בצריכת מזון כלשהו בכדי לספק אותה). | חומצה אמינית זו מתקבלת ע"י פירוק של חומצה אמינית פנילאלנין ע"י אנזים פניל אלאנין הידרוקסילאז ולכן אינה חיונית (אין צורך בצריכת מזון כלשהו בכדי לספק אותה). | ||
- | חומצה אמינית טירוזין נמצאת במזון כמו סויה, עוף ותרנגול הודו, דגים, בוטנים, שקדים, אבוקדו, בננות, חלב ומוצריו (בעיקר גבינה צהובה, יוגורט וגבינת קוטג'), שעועית, פול, גרעיני דלעת, גרגירי שומשום וכן תוספי תזונה שונים. | + | חומצה אמינית טירוזין נמצאת במזון כמו סויה, עוף ותרנגול הודו, דגים, בוטנים, שקדים, אבוקדו, בננות, חלב ומוצריו (בעיקר גבינה צהובה, יוגורט וגבינת קוטג'), שעועית, פול, גרעיני דלעת, גרגירי שומשום וכן תוספי תזונה שונים.(3) |
</div> | </div> | ||
<div dir='rtl'>[[Image:Tyrosine chem.png|150px]]</div> | <div dir='rtl'>[[Image:Tyrosine chem.png|150px]]</div> | ||
<div dir='rtl'> מטרת פירוק הפנילאלנין ליצירת טירוזין היא סילוק הפנילאלנין מהגוף ולא יצירת הטירוזין. בד"כ אין מחסור בטירוזין מהתזונה, וגם אין בעיה של סילוק הטירוזין - הוא מתפרק ויוצא מהגוף במהלך מעגל קרבס. | <div dir='rtl'> מטרת פירוק הפנילאלנין ליצירת טירוזין היא סילוק הפנילאלנין מהגוף ולא יצירת הטירוזין. בד"כ אין מחסור בטירוזין מהתזונה, וגם אין בעיה של סילוק הטירוזין - הוא מתפרק ויוצא מהגוף במהלך מעגל קרבס. | ||
- | טירוזין | + | טירוזין משמש בתהליכי הסינתיזה של מוליכים עצביים מסוג קטכולאמינים - דופאמין, אדרנלין, נוראדרנלין, וגם מקור למלנין (פיגמנט של העור)(4) . </div> |
- | + | ||
<div dir='rtl'>[[Image:Pah_need.png]]</div> | <div dir='rtl'>[[Image:Pah_need.png]]</div> | ||
+ | <div dir='rtl'> לצורך פעילות האנזים PAH נדרש BH4 (טטראהידרוביופטרין - תרכובת הטרוציקלית המכילה קבוצות קטו וקבוצות אמין). התוצר המתקבל מן התהליך - החומצה האמינית טירוזין. | ||
+ | [[Image:Mechanismpart1.png]] | ||
+ | היסטידין His 285 וטריפטופן Trp326 יוצרות אינטראקציות π-π בין טבעות הבנזניות שלהן ואלה של הסובסטראט (פנילאלנין), וארגינין Arg270 , סרין Ser349 ותראונין Thr278 מגיבות עם הקבוצות הטעונות של הסובסטראט. האינטראקציות גורמות לכך שפנילאלנין מקבל כיווניות מתתאימה להמשך התגובה. | ||
+ | יון הברזל בא בין החנקן בחומצות אמיניות היסטידין His285 ו- His290 לבין חמצן בחומצה אמינית Glu330. מולקולת החמצן נקשרת לקשר הכפול של BH4 וגם ליון הברזל. | ||
+ | מצב המעבר של הסובסטראט נראה כך: | ||
- | + | [[Image:Pah_meh.png ]]</div> | |
- | + | ||
- | + | ||
- | + | ||
- | [[Image:Pah_meh.png ]] | + | |
+ | <div dir='rtl'> גילוי אופן פעילותו של האנזים ותפקידו בהתפתחות המחלה פנילקטונוריה (PKU) קידמו רבות את המחקר המדעי. נמצא כי קיימות יותר מ-500 מוטציות שונות בגן המקודד ליצירת פנילאלנין הידרוקסילאז אשר גורמות למחלה PKU. | ||
+ | בדיקת גוטרי היא בדיקת דם שנערכת בקרב יילודים. בבדיקה נבדקת רמת החומצה האמינית פנילאלנין בדם, וכבר בדם של יילוד בן יומיים ניתן לזהות רמות גבוהות של פנילאלנין בדם, המעידות על חסר באנזים פנילאלנין הידרוקסילאז | ||
</div> | </div> | ||
Line 65: | Line 70: | ||
<div dir='rtl'>החלפת גליצין 46 בסרין - מאפשרת יצירת קשרי מימן במקומות לא נכונים וגורמת לעיוות במבנה השניוני של האנזים. הדבר מביא ליצירת אגרגטים של אנזים בלתי פעיל ולהתפתחות המחלה. </div> | <div dir='rtl'>החלפת גליצין 46 בסרין - מאפשרת יצירת קשרי מימן במקומות לא נכונים וגורמת לעיוות במבנה השניוני של האנזים. הדבר מביא ליצירת אגרגטים של אנזים בלתי פעיל ולהתפתחות המחלה. </div> | ||
- | + | <div dir='rtl'>References: | |
- | + | 1. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%9F | |
- | + | ||
- | + | ||
- | + | 2. http://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%A4%D0%B5%D0%BD%D0%B8%D0%BB%D0%B0%D0%BB%D0%B0%D0%BD%D0%B8%D0%BD | |
- | + | ||
- | + | ||
- | + | ||
- | + | ||
- | + | ||
- | + | 3. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F | |
- | + | ||
- | + | ||
- | + | 4. http://en.wikipedia.org/wiki/Tyrosine | |
- | + | ||
- | + | ||
- | + | ||
- | + |
Revision as of 09:26, 28 February 2013
Contents |
PAH פנילאלנין הידרוקסילאז
מבנה החלבון
|
מבנה המונומר של פנילאלנין הידרוקסילאז
גרף רמצ'נדראן של מונומר
גרף רמצ'נדראן של דימר
המבנה הרביעוני של פנילאלנין הידרוקסילאז
פעילות האנזים פנילאלנין הידרוקסילאז וחשיבותו
פנילאלנין היא חומצה אמינית חיונית שמשתתפת בתהליך יצירת נוירוטרנסמיטרים האחראיים לפעילות תקינה של המוח. ניתן לקבל חומצה אמינית זו ממזון כמו מוצרי בשר, חלב וקטניות. כמו כן היא נמצאת במזונות עמילניים (כמו תפ"א, פסטב, תירס) . פנילאלנין מופיע בחלב אם של יונקים ומשמש כחומר משכך כאבים ונוגד דיכאון.
מבנה הכימי של חומצה אמינית:שימושים נוספים בפנילאלנין: משתמשים בפנילאלנין כתוסף מזון לבעלי חיים, לספורטאים, לייצור אספרטאם (ממתיק מלאכותי למשקאות מוגזים, גומי לעיסה ומזון אחר).(1)
טירוזין הוא חומצה אמינית המשמשת לתהליכים שונים בגוף ובמיוחד ידועה כבסיס להורמון תירוקסין המופרש מבלוטת התריס ואחראי על חילוף החומרים בגוף. (3) חומצה אמינית זו מתקבלת ע"י פירוק של חומצה אמינית פנילאלנין ע"י אנזים פניל אלאנין הידרוקסילאז ולכן אינה חיונית (אין צורך בצריכת מזון כלשהו בכדי לספק אותה). חומצה אמינית טירוזין נמצאת במזון כמו סויה, עוף ותרנגול הודו, דגים, בוטנים, שקדים, אבוקדו, בננות, חלב ומוצריו (בעיקר גבינה צהובה, יוגורט וגבינת קוטג'), שעועית, פול, גרעיני דלעת, גרגירי שומשום וכן תוספי תזונה שונים.(3)
היסטידין His 285 וטריפטופן Trp326 יוצרות אינטראקציות π-π בין טבעות הבנזניות שלהן ואלה של הסובסטראט (פנילאלנין), וארגינין Arg270 , סרין Ser349 ותראונין Thr278 מגיבות עם הקבוצות הטעונות של הסובסטראט. האינטראקציות גורמות לכך שפנילאלנין מקבל כיווניות מתתאימה להמשך התגובה. יון הברזל בא בין החנקן בחומצות אמיניות היסטידין His285 ו- His290 לבין חמצן בחומצה אמינית Glu330. מולקולת החמצן נקשרת לקשר הכפול של BH4 וגם ליון הברזל. מצב המעבר של הסובסטראט נראה כך:

בדיקת גוטרי היא בדיקת דם שנערכת בקרב יילודים. בבדיקה נבדקת רמת החומצה האמינית פנילאלנין בדם, וכבר בדם של יילוד בן יומיים ניתן לזהות רמות גבוהות של פנילאלנין בדם, המעידות על חסר באנזים פנילאלנין הידרוקסילאז
מוטציות הפוגעות בפעילות האנזים פנילאלנין הידרוקסילאז
1. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9C%D7%90%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%9F
2. http://ru.wikipedia.org/wiki/%D0%A4%D0%B5%D0%BD%D0%B8%D0%BB%D0%B0%D0%BB%D0%B0%D0%BD%D0%B8%D0%BD
3. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%98%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%9F
4. http://en.wikipedia.org/wiki/Tyrosine